המקומות הכי טובים בתל אביב לשתות בירה

זה לא סוד שלמרבה הצער חובבי הבירות צריכים להפרד מלא מעט שקלים כדי לשתות כוס בירה צוננת. יש לזה המון סיבות וכל ברמן יוכל להסביר לכם את הטיעונים (יוקר מחיה, שכ"ד ועוד הוצאות), אבל השורה התחתונה - אם במרכז לונדון היקרה אנחנו יכולים לשתות כוס בירה איכותית ב-3-4 פאונד (15-20 שקלים) בישראל אתה תגלה בירה קרה בפיצוציה שנמכרת באותו המחיר ועוד לא דיברנו על כוסות לא נקיות, מזיגה לא טובה ובירות לא טריות מהחבית.

למרות הכל יש גם צדדים טובים, יש פריחה אדירה של מבשלות בוטיק מקומיות שכולן מייצרות בירות שנעות על הציר בין טוב ומעולה, המבשלות הגדולות מיישרות קו ומשקיעות משאבים בתרבות הבירה ובבירות מיוחדות, ונראה כאילו הצרכנים מבקשים יותר מכוס בירה פשוטה.

למרות שאנחנו לא רוצים להתרכז רק במרכז תל אביב, אני מגלה שוב ושוב שתל אביב היא העיר היחידה שמנסה לשמור על מחירים שפויים יחסית (ואני מדבר בכלליות כמובן) בחיפה מחירי הבירה גבוהים במיוחד, באילת, עיר ללא מכס המצב לא שונה בהרבה. מחסור בתחרות? אין לי מושג, אני רק מזדעזע מכוס לאגר פשוטה כמו קרלסברג או היינקן שצמחה מעבר לקו 30 השקלים. אספתי לכם חמישה מקומות נהדרים ללגום בהם בירה בתל אביב, במחירים שפויים והכי חשוב, באיכות נהדרת. מקומות שמכבדים את תורת המזיגה, את נקיון הכוסות וגם שמגישים משהו טוב לאכול על יד. אז קדימה נתחיל.

ביר בזאר

מה שהתחיל כדוכן בשוק הכרמל, המשיך כפאב בכרם התימנים, הגיע אפילו עד לשוק מחנה יהודה. אבל אנחנו פה דווקא כדי לדבר על הסניף המרווח ברחוב זבולון בשוק לוינסקי (אם אתם רוצים להשמע טרנדיים, אתם יכולים לקרוא לזה מתחם שוק לוינסקי). הביר בזאר מציג מאות בקבוקים של מבשלות, אבל האופציה הכי נהדרת היא לשתות את המותג הפרטי של המקום שנמזג מהברזים במחירים הגיוניים, בטח כשזה מגיע לבירות בוטיק ייחודיות - 26 שקלים לחצי ליטר. בתפריט שמות מוזרים כמו "חתול שמן"  שמתפקד על תקן הלאגר הפשוטה,"דודהש'ך" שמבושלת בסגנון אמבר אייל - יחסית כהה ועשירה יותר, ואפילו בירת "בלאק ג'ק "- בירת סטאוט (כלומר בסגנון של גינס המוכרת) ועוד להיטים מהחבית שקצרה הידיעה מלהרחיב. יש גם תפריט אוכל עשיר והמקום מאכלס בעיקר קהל מקומי של תל אביבים צעירים מדרום העיר. (אמרתם היפסטרים?).

ביר בזאר -זבולון 13 תל אביב. 03-917-4590

בווידאו - הבירות הנהדרות שיש למבשלות הבוטיק הישראליות להציע

[brightcove_iframe video_id='yummies_mivzak_katava138' autoplay='1' kid='' duration='0'']

 

מתי המקלל

אם התחלנו ממקום צעיר, שנטוע עמוק בסצנת הקולינריה הטרנדית של תל אביב, אנחנו עוברים במעבר חד למקום הכי ותיק ברשימה. החמארה של מתי המקלל נמצאת בשוק לוינסקי. המקום עצמו נפתח ללא שם מיוחד כבר בשנת 1935 (זו לא טעות הקלדה שלי, המקום פתוח אוטוטו 82 שנה) על ידי אהרון ואווה גורפניקל, בתפריט – בירות טריות לחיילים הבריטים מצד אחד ולסלוניקאים שייסדו את שכונת פלורנטין מצד שני. בשנת 1973 מכרו הזוג את המקום למתי לנדנשטיין ומאז הוא נמצא שם, מתי כבר בן 86 ועדיין מגיע למקום לכמה שעות כל יום, במשך השנים נטלו את הפיקוד הנכד שמוליק והבן איציק. בתפריט, בירה גולדסטאר נהדרת וצוננת במחיר 21 שקלים, עם מזיגה איטית. רוצים לאכול על יד? דג מלוח, נקניקים, איקרה ועוד מחכים לכם. האווירה משוחררת עד פרועה (המקום נפתח כבר בשבע בבוקר), לקוחות קשי יום לצד רופאים ועורכי דין וכולם שותים עוד בירה, ומחכים בסבלנות שמתי ישחרר את הרסן ויתחיל לקלל את כל מי שמעצבן אותו, אגב ללקוחות חדשים ומנומסים הוא נחמד במיוחד, אז תרגישו חופשי להגיע בפעם הראשונה ולהגיד שלום.

פיזדאמתי

A photo posted by Ron Cohen (@ronchok) on Aug 24, 2014 at 5:37am PDT

 

מתי המקלל. רחוב מטלון 41 פינת זבולון, תל אביב.

פורטר אנד סאנס

[caption id="attachment_29336" align="aligncenter" width="600"] 50 ברזים של בירה, רק תבחרו. פורטרס אנד סאנס (צילום: יח"צ)[/caption]

אולי מקדש הבירה של תל אביב. הבר שנמצא ברחוב הארבעה מאכלס כמות עצומה של ברזים, כ-50 במספר. מספר שאולי יכול לבלבל, אז תבקשו מהמלצרים הכוונה, הם ישמחו לעזור. רק עשו לי טובה, תבואו לשתות משהו שאתם לא מכירים, עם כל הכבוד לגולדסטאר ולטובורג, זה המקום שאפשר קצת לפתוח בו את הראש. בתפריט תמצאו יופי של אוכל עם מנות כמו מטיאס וצלחת נקניקים מצד אחד והמבורגר, נקניקיות שנעשות במקום מאפס ועוד מאכלים שילכו נהדר עם הבירות.
כתובת: הארבעה 14, תל אביב יפו

טלפון: 03-624-4355

השופטים

[caption id="attachment_29335" align="aligncenter" width="599"] כיף שיש כאלו מקומות וותיקים. השופטים (צילום: יח"צ)[/caption]

במציאות תל אביבית בפרט וישראלית בכלל, בר יכול להפתח ולהסגר אחרי כמה חודשים, לכן תמיד כיף לגלות מחדש את בר השופטים (שקיבל את שמו כמובן מפינת רחוב השופטים, על אבן גבירול) שכבר הגיע לגיל 30. ברגע שנכנסתם, אתם במסע בזמן לשנות השמונים ואני מתכוון בקטע הטוב. שולחנות עץ פשוטים, ערבס (אותם גרגרי חומוס חמים ומתובלים במלח ופלפל) שמוגשים על יד הבירה בחינם ושמונה ברזי בירה שתמיד טריה, תמיד נמזגת לכוס הנכונה ואפילו האפי הוואר משתלם עד השעה שמונה בערב (ועד תשע בשישי) כך שהשופטים הוא אחד המקומות המושלמים בעיר הזו ללגום כוס בירה טרייה וצוננת, על המדרכה הרחבה או על הבר.

המנזר

הוא נפתח בשנת 92 ופתוח 24 שעות, 364 יום בשנה, מהסיבה הפשוטה שהבעלים המקוריים הבין שהוא משלם שכירות 24 שעות, אז למה לא להיות פתוח כל היממה. לאחר כמה שנים המקום עבר לאחד הטבחים, ליאור הרגיל ומאז הוא ההגדרה הכי תל אביבית לבר שכונתי, אפילו שהוא נמצא על אלנבי, בואכה שוק הכרמל. אוכל מעולה מהמטבח הקטנטן שלא מפסיק להפתיע, פעם היה האפי הוואר משתלם במיוחד עד השעה שמונה, עד שהרגיל הפסיק אותו ופשוט החליט שהמחירים יהיו אטרקטיביים כל שעות היממה. ההאפי הוואר המיתולוגי יצר מקום שכיף לשתות בו בירה גם בצהריים וגם אחרי העבודה עם הגינס הכי זולה בעיר. כבר בחמש ושש בערב אתם יכולים להרגיש שאתם במקום חי ותוסס ולא בבר שרק נפתח עם שניים וחצי לקוחות מנומנמים. השיטה ברורה, מגיעים לקראת בשבע בערב, שותים כמה בירות, אוכלים משהו טוב, מרימים צ'ייסר והולכים לישון בשעה נורמלית. מנסיון, זה קצת זקן, אבל כיף.