הטוניסאי המחתרתי בפנים: אוכל הרחוב הכי טוב בבאר שבע

קבב גחלים שמגיעים עבורו מכל הארץ, הגרסה הדרומית לבורקס פינוקים, ואי אפשר בלי המלצה על החומוס הכי טוב | זוהר כהן, אכלן לא קטן שגר בבאר שבע, עם המלצות על אוכל הרחוב הכי טוב בעירו

הבגט של אורי
ביס שכולו שפע וטריות. הבגט של אורי | צילום: סתיו כהן

קודם כל וכדי שאני לא אהיה היחיד שאסבול - מהרגע שהתחלתי לעבוד על הכתבה מתנגן לי "אוכל רחוב" במנגינה של השיר "ילד רחוב" של סאבלימינאל והצל, אז הנה, עכשיו גם לכם זה תקוע בראש.

קבב אמונה
ותק וקליינטורה של שנים. קבב אמונה | צילום: באדיבות המקום

ולענייננו: איך מגדירים אוכל רחוב? פיצה היא אוכל רחוב? (בגדול כן אבל ניתן לה מקום נפרד בכתבה משלה). אולי כל מה שנכנס בסנדוויץ'? (גם סוג של כן אבל יש מקומות עם סנדוויצ'ים אלוהיים שאני לא יכול להכניס לפה כי הם ממש לא ברחוב על הדרך). חומוס אוכלים בישיבה ובקערה והוא גם אוכל רחוב אז מה לגבי זה? למה אני שואל כל כך הרבה שאלות אנשים שאין להם שום דרך לענות לי בזמן אמת? האם זה נחשב שאני מדבר לעצמי?

בקיצור הבנתם את הלבטים שהביאה עימה השליחות החשובה, אז עשיתי מה שאני עושה הכי טוב ובחרתי את אלה שאני הכי אוהב לאכול בהם בדרך ועל הדרך, ובא לי לספר גם לכל העולם. בכל זאת, לא הרבה יודעים שבבירה הדרומית נמצא הסנדוויץ' הטוניסאי הכי טוב בישראל. בשביל זה אני כאן.

הסנדוויץ' הטוניסאי של כחלון

בלב קק"ל, שדרת האוכל בעיר העתיקה, פועל מקום לא גדול, קצת נחבא לעין ובתוכו אוצר, סנדוויץ' טוניסאי מושלם (35 שקלים), שבגדול זה פריקסה בלי הבצק המטוגן. נשמע מבאס כי טיגון זה החיים, אבל בפועל - טעים מאוד וגם חוסך קצת בקלוריות ובצרבת. למי שלא מפחד מהנ"ל, יש גם בבצק מטוגן אז אנחת רווחה.

יש המון ורסיות ותוספות אופציונליות, אבל אם אתם לא ילדים בררניים קחו עם צלפים, לימון כבוש, חריף ובכלל - קחו הכל. ביס גדול כזה שמערבב את כל הטעמים העזים האלה זו סינרגיה מושלמת. יש גם עוד מנות וכולן מגרות, אבל אין אף מתחרה בסנדוויץ' המושלם והמשביע הזה. עובדת בונוס: אם בא לכם לקבל אות הערכה מקהילת יוצאי טוניס תגידו טונה בחולם מלא במקום שורוק ותזכו למבטי כבוד.

סנדוויץ' טוניסאי כחלון - קק"ל 29, באר שבע

חומוס סעיד

לפני בערך 20 שנה נפתח בעיר הסניף המקומי של המוסד העכואי, ומאז ועד היום אין שם שולחן שעמד פנוי ליותר מננו שניה. החומוס אלוהי עם תוספת טחינה לחלקלקות מענגת וגרגרים שנטחנים 3 פעמים ביום לטריות מירבית. השירות מתקתק (במובן המהיר לא בקטע של טעם) והמחירים מצחיקים. לא סתם מגיעים לפה מכל הארץ חומוסולוגים (יש באמת דבר כזה) כדי לנסות בעצמם. אני מכור למסבחה החלקה-גסה, אבל הכל טעים בקטע אחר, ולמעזים יש גם חומוס שקשוקה (29-30 שקלים).

חומוס סעיד - קרן היסוד 9, באר שבע

ז'ק מלך הפלאפל והפול

השוק של באר שבע עובר שיפוץ בלתי נגמר והקהל המקומי מקווה שלאחריו נקבל שוק ראוי, כזה עם דוכני מזון טעימים ומגוונים ולא רק שווארמה ופלאפל. עד אז יש דוכן פלאפל אחד שקיים כבר מיליון שנה בערך (אפילו השלט ''מלך הפלאפל והפול'' לא השתנה מתקופת המנדט או משהו כזה) ולא סתם. הפלאפל של ז'ק הוא ה-סמל הבלתי מעורער של השוק, והוא מוגש פריך ורותח (21-27 שקלים) עם הכדורים הכי גדולים שראיתי, סלטים טריים וצ'יפס אבו נפחא חציל או תפ"א שזורקים אותך לילדות, לתקופה כשהאופציות היחידות בעיר היו פלאפל או פול. המלצה שלנו - תגיעו מוקדם. התור ארוך מאוד כי כשנגמר נגמר.

הפלאפל של ז'ק - שוק באר שבע

הבאגט של אורי

אחד המוסדות הכי מוכרים בעיר ומפורסמים בטריות ובעושר, מביא עימו תור ארוך שמשתרך כבר מהצוהריים המוקדמים. מקטן ועד גדול - כולם באים לסדר את הדודא, ורצוי שמהר.

באגט של אורי
הכי טרי, בשפע ומכל הלב. הקבב של אורי | צילום: סתיו כהן

על פניו שום דבר מיוחד, שניצל, שקשוקה או טונה בסנדוויץ' (42-48 שקלים), אבל הטריות של הכל, הקריספיות של הבגט או הרכות העוטפת של הפיתה וכמובן השניצל והסלטים הטריים שנכנסים לפחמימה בשפע, הם הסיבה שהמקום פועל כבר כל כך הרבה שנים ותמיד תמיד מפוצץ.

הבאגט של אורי - החלוץ 77, העיר העתיקה, באר שבע

בית הפול האדום בעיר

לפני המון שנים היה בעיר העתיקה מקום שנקרא "בית הפול", מאז המשפחה הסתכסכה והמקום התפצל לשני בתי פול - האדום והירוק. הירוק התפשט לאימפריה דרומית עם לא מעט סניפים בכל אזור הדרום, והאדום נשאר צנוע עם סניף אחד בתחנה המרכזית וסניף הדגל בעיר העתיקה, לא רחוק מהסניף המקורי.

הפלאפל מעולה, החומוס טעים, אבל הכי טעים זה פול בפיתה עם המון טחינה וחריף (35-37 שקלים). לראות את הבנאדם מכניס את כל המרכיבים ואז משקשק פנימה עם הסכין את הכל כאילו הוא בלנדר אנושי, עד היום מוציא לי ריר.

בית הפול האדום - הרצל 55, באר שבע

בורקס אומי מחוזק

על השלט כתוב ''קונדיטוריית אומי הפיקוד'' אבל אפילו אומי יודע שכל אחד בעיר קורא למקום "בורקס אומי". בעולם שבו כל הבורקסיות בארץ עברו לגרסה הטורקית (שהיא לא רעה בכלל כן?), מרענן לראות מקום ששומר אמונים לגרסת בצק העלים. באומי תמצאו כל מיני מאפים ובורקסים במשקל, אבל לא לשם כך התכנסנו, כי בורקס אומי מחוזק הוא הכוכב האמיתי של המקום. קחו בורקס גבינה גדול (16 שקלים, יש גם תפו"א אבל גבינה יותר טעים, אל תתווכחו) תבקשו להוסיף פנימה ביצה וחריף, תתענגו על כל ביס ואז תיקחו עוד אחד הביתה לערב.

בורקס אומי - הפלמ"ח 107, באר שבע

בורקס אומי
חובה עם ביצה וחריף. בורקס אומי | צילום: זוהר כהן

קבב אמונה

כן כן, סיקרתי אותם גם בכתבה הקודמת שלי אבל זה יהיה לחטוא לאינטגריטי הפנימי שלי לעשות כתבה על אוכל רחוב בלי להכניס אותם פנימה.

קבב אמונה
אין מלבדו. קבב אמונה | צילום: באדיבות המקום

מדובר במוסד קולינרי מכובד עם ותק של עשרות שנים, והמתכון לקבב  - כוכב האירוע - עובר כבר שנים במשפחה.הקבב מתובל מעולה, קפיצי במידה הנכונה, ונצלה על גריל פחמים שמעניק לו את הטעם של פעם. אפשר לקבל אותו בפיתה, לאפה או צלחת  (פיתה 50 שקלים, באגט ולאפה - 53 שקלים), ויש חמוצים מצוינים וצ'יפס שמנמן כמו של פעם. כל זה מביא לשיפודיה אנשים במיוחד מחוץ לעיר, אז וואלה עובד להם. יש גם שיפודים אחרים שהם ממש אחלה, אבל הקבב זה וואו.

קבב אמונה - קק"ל 58, באר שבע