"לא מתחרט על כלום": הכתב שתרם את גופו לציון יום ההמבורגר

מי שאוהב המבורגר (אם אתם לא, הכתבה הזאת לא בשבילכם) לא צריך סיבה מיוחדת כדי לאכול המבורגר. אבל אם כבר סיבה - יום ההמבורגר הבין-לאומי הוא אחלה הזדמנות לתרום את הגוף לשילוב מענג של כולסטרול וקצת B12 בנגיעות התקף לב. במזללת הגראז' הבינו את הפוטנציאל וציינו את היום החשוב בהשקת תפריט "מבוקשים" חדש, (85 שקלים כולל תוספת + שתייה קלה/ בירה) שמוקדש לשילובים מופרעים וטופינגס מוגזמים שמגיעים מתחת ומעל הקציצה. כמה מופרעים? כאלה שרק המחשבה עליהם מייצרת לחץ בחזה. איך נאצ'וס, לחם שרוף וחמאה מזוקקת קשורים להמבורגר שמנמן, והאם יכול הגוף האנושי להכיל 4 "מבוקשים" שנאכלו תוך פחות משעה? טיזר: יכול גם יכול. יום למחרת אתחרט על זה, אבל מבחינת יכולות אנושיות - 1:0 לגוף שלי.

מנה ראשונה: מתאבן במשקל 230 גרם

מתחילים במבוקש סופרנו, 230 גרם של קציצת בקר שאליה התווספו מאפה בצק עלים קריספי, ובתוכו תפוח אדמה ובצל מטוגן. מעל הכל נשפך בנדיבות רוטב צ'דר ובצל ירוק לתחושת הרעננות המדומיינת. תפוח האדמה היה רך וקטיפתי, מעין פירה שעוטף את הבשר, ויחד עם רוטב הצ'דר והבצל הירוק המעקצץ שדרג את הקציצה הרגועה לכדי ביס עתיר מרקמים. עד כאן פתיחה הגיונית ורגועה. תכף תגיע המנה השנייה.

מנה שנייה: המבורגר או חריימה של שישי?

לשולחן הגיע מבוקש באגסי, 230 גרם של קציצה מתערובת של בשר בקר, שומן כבש ותבלינים, יחד עם עגבנייה שרופה, בצל סגול, פלפל חריף, לחם קלוי ורוטב עגבניות. הקציצה הכי רחוקה מדיינר אמריקאי והכי קרובה לחך הישראלי. מעין הומאז' לסיר דגים של שישי, עם הרבה רוטב וטעמים חזקים של עגבניות, בצל ופלפל חריף שנותן את הקיק המתאים בפה. על תקן החלה שאיתה מנגבים את הרוטב צורפו בחוכמה קוביות לחם קלוי בתוך ומחוץ ללחמניה - ולנו נשאר רק לצעוק מהנאה וגם כי הבטן כבר הבינה שבאנו לעבוד וקצת נבהלה.

מנה שלישית: מחשבות על חופשה

מישראל נחזור לאמריקה פינת מקסיקו ולמבוקש אסקובר, שמחבר בין קציצה אימתנית מבשר בקר, שומן כבש ופלפל מקסיקני, לשעועית פריחולס, איולי צ'יפוטלה חרפרף ומעושן, חלפיניו, ועל תקן הקראנץ' - טורטייה מטוגנת עם גבינת צ'דר. אם עוצמים את העיניים אפשר לשמוע את הספרדית ולראות את המים התכולים של חופי מקסיקו, וכשפוקחים אותן מתגלה מול העיניים המבורגר שמשלב בצורה חכמה את השעועית שלא מכבידה על הביס, עם חריפות שמגיעה מכל כיוון אבל במינון נכון, והטורטייה המטוגנת שיכולה להיות מנה בפני עצמה.

מנה רביעית: באתי, אכלתי, הכתרתי

האחרון בחבורה הוא מבוקש קפונה, 230 גרם בשר בקר, שומן כבש, גבינה ועשבי תיבול, עם פטריית פורטבלו צלויה ביין לבן וחמאה, ולפיניש המושקע - עירית וטוויל פרמזן (מעין קרקר דקיק שעשוי פרמזן). זוהי מנה עדינה יחסית שתעשה שמח לחובבי הפטריות. היין הלבן והחמאה מורגשים מאוד ומוסיפים את הטעם הצרפתי האלגנטי למי שאוהב. טוויל הפרמזן הוא ללא ספק הברקה, והמליחות האוממית שהוא תורם מקפיצה את המנה אל על.

אחרי 4 המבורגרים שנבלסו כליל על כל תוספותיהם, ורגע לפני אובדן הכרה, אני מכריז באפיסת כוחות על המנצח: "מבוקש באגסי" שעושה כבוד ל-על האש, המנהג הכי ישראלי שיש, ומחבר בצורה כל כך טעימה בין בשר וירקות עם טעם חזק של אש, לכדי ביס ישראלי אותנטי, קשוח ומחוספס.

גראז' סניף תל אביב -  ראול ולנברג 24, רמת החייל , גראז סניף ראשון לציון | הרצל 121, צומת ראשונים