האיטלקית שמנסה להרים את המרינה של הרצליה – הצליחה או נכשלה?

עם סירות על המזח, טיילת מרשימה ושקיעה קסומה, למרינה בהרצליה יש את כל מה שצריך כדי להציע את הקרקע לבילוי איכותי. כמובן שכל בילוי שכזה יכול להשתדרג פי כמה וכמה אם הוא יכלול איזו ארוחה טובה, וזה בדיוק מה שהביסטרו בר האיטלקי החדש "קאסה בלה" מנסה לעשות – למלא את הבטן של המבלים במקום, וגם להשאיר חותם מוצלח בסועדים שמגיעים אליו.

כתבות נוספות ביאמיז:

התחלה בטעם מעורב

המסעדה שממוקמת במרינה של הרצליה, משרה אווירה משפחתית נעימה עם קלאס, ואין ספק שישיבה בחלק החיצוני שלה מוסיפה לחוויה כולה (וזה מבלי לדבר על תנור הפיצה המרשים, העשוי כולו אבן), אבל עם כל הכבוד לנדל"ן ולשאר התוספות הוויזואליות והאווירתיות, האוכל הוא הסיבה העיקרית שלשמה התכנסנו, וכיאה לכך פתחנו את הארוחה עם 2 מנות ראשונות: ארנצ'יני גבינות (51 שקלים) ופורי עיזים (46 שקלים). שלושת כדורי הארנצ'יני היו יפהפיים, נימוחים, קלילים וטעימים, והם לוו ברוטב חמאת עגבניות ופרמז'ן חסר מעוף, שאיכשהו החיבור שלו עם הארנצ'יני עושה פלאים למנה כולה. לעומתו, הפורי היה סתמי מאוד וחסר כל ייחוד. הייתם מצפים שהכרישה עם חמאה וגבינת עיזים, תהפוך אחרי צלייה בטאבון למעדן, אך התוצאה הסופית, לצערנו, הייתה יבשושית. חבל.

סלט שעושה חשק לחזור, ופיצה שצומחת עליך

משם המשכנו לשתי מנות שכולנו מכירים: סלט בוראטה (82 שקלים) ופיצה עגבניות ותרד (81 שקלים), שהומלצה על ידי המלצרים. הביסים הראשונים בפיצה, שהרגישה קלילה על אף שהבצק שלה היה דק והחלק הקשה בה היה קריספי, לא הצליחו לסחוף אותנו, מה שגרם לנו להרגיש כאילו זו פיצה שהמונח "אחלה" הומצא עבורה, אך ככל שהמשכנו לאכול, החיבור של רוטב הבית, גבינות המוצרלה והעיזים וכמובן השרי קונפי ועלי התרד עשו את שלהם – והרגשנו שהיא גדלה עלינו. והסלט? וואו, פשוט וואו. זו מנה מכובדת בגודלה שכולל כדור בוראטה לצד מיקס עגבניות צבעוניות, שמן בזיליקום, אנדיב סגול, טפנד זיתים טוב, ומעל הכל שמן בלסמי איכותי שמקפיץ את המנה כולה בכמה וכמה רמות. פייר, התמכרנו.

חוסר האחידות ברמות המנות המשיך גם כשהגענו לאגף ה"מיוחדות", מהן בחרנו את הטורטליני פולנטה (82 שקלים) שהוגשה על רוטב שמנת סמיך שעטף את הכיסונים, יחד עם מרווה וגבינה כחולה שנתנה קיק סופר מעניין למנה כולה; ואת האנילוטי מסקרפונה (82 שקלים), שהשילוב המתוק-מלוח של המנה לא היה מוצלח בכלל, אלא להפך – במקום להרים למנה, הם התנגשו ויצרו טעם מוזר ולא נעים. היינו מוותרים.

קוקטייל מוצלח, וסוף בטעם של כמעט

לצערנו, גם הפסטה קרבונרה (88 שקלים) הייתה סתמית ותפלה לחלוטין. בסך הכל, מדובר במנה קלאסית: לינגוויני, בייקון טלה, חלמון ביצה, שמנת ופרמז'ן – מה יכול להשתבש? כלום, אבל כשהמנה לא מצליחה לתעל את טעמי הבסיס של כל רכיביה למשהו שיהיה אפילו טיפל'ה מעניין, קשה שלא להרגיש שהבחירה הייתה משעממת. אבל היי, לפחות הקוקטייל בלה ויצ'י (54 שקלים) הסופר טעים של המסעדה נתן לנו את המתקתקות והרעננות שהיינו צריכים כדי לצלוח את הארוחה הלא אחידה ברמתה.

אחרי שסיימנו את הארוחה ב"קאסה בלה", הגענו למסקנה די פשוטה: המנות הקלילות שטעמנו היו מוצלחות יותר מאלו הכבדות. האם זה אומר שהיא מסעדה רעה? ממש לא, להפך: המנות הטובות בה כל כך טובות, שאין ספק שמקצה שיפורים יוכל להעלות את הרמה של אלו שפחות התרשמנו מהן.

אז נכון, מדובר במסעדה לא זולה במיוחד שהיציאה אליה היא פחות אגבית, אבל היא מתיימרת להיות יוקרתית, וזה לא דבר שהיא מצליחה לעמוד בו לחלוטין. הארוחה כאן מרגישה כמו בחירה אם לראות את חצי הכוס מלאה או הריקה: תלוי אם הדגש הוא על המנות שהיו טעימות יותר, או אלו שפחות. כך או כך, "קאסה בלה" עוד יכולה להגיע רחוק, ואם ההכוונה הנכונה זה עוד יכול לקרות.

"קאסה בלה" - השונית 2, מרינה הרצליה. ראשון-שבת 00:00-12:00