הפתעת השנה: מסעדה אסייתית מצוינת בגני תקווה (אבל באמת!)

נכון שהמילים "מסעדה אסייתית ואוו" ו"גני תקווה" לא ממש יורדות חלק בגרון? אנחנו לגמרי מבינים אתכם. זה לא אתם, זו הדעה הקדומה על הפריפריות שסובבות את תל אביב. ותכלס - הן היו די מוצדקות עד לפני כמה שנים, ואז משהו קרה.

המשהו הזה הוא מצבור של כמה דברים: חפירות הרכבת הקלה בתל אביב ומסביב לה, שהובילו לפקקי ענק בלתי נסבלים בעיר האהובה, ובשילוב עם בעיות חניה שרק הסלימו - להגיע לבלות בתל אביב הפך למשימה בלתי נסבלת, ולא משנה כמה בומרים אנחנו נשמעים.

וכך החלה הפרחת השממה הקולינרית והבילויית בפריפריות הקרובות, ובקעת אונו - עד לא מזמן עוד מקום גנרי נחמד - הפכה למוקד נחשק עם סצנת בילויים זעירה, המון מסעדות טובות וגם רשתות שתקעו יתד וזוכות מאז לשפע של קליינטורה, שגשוג ואהדת הקהל.

רותי ברודו והשף מוטי טיטמן היו החלוצים שהרטיבו את המדבר, והיום בלייני הבקעה כבר עומדים בתור ב"ג'אגר", אחד ההמבורגרים הכי נחשבים בארץ שהתמקם בקריה האקדמית ומספק ביס בשרי מושלם.

כל זה כדי לא להפתיע אתכם עם הקביעה הבאה: בגני תקווה תמצאו מסעדת אסייתית נהדרת, שמפגיזה מכל כיוון: באוכל, במיתוג, באווירה ובסך כל החוויה שעובר הלקוח מרגע שהוא נכנס ועד שהוא יוצא שבע ומלוטף בטן.

השם הוא "סאן" מבית "מוג'ו", קבוצת השותפים שאחראיים על האסייתית "מוג'ו" המצליחה בנתניה, וסוף סוף התרחבו למקום בגני תקווה, שמצד אחד הוא מסעדה, ומצד שני חווית קז'ואל נוחה, נגישה, ושימו לב לזה - נטולת מלצרים.

הדבר הראשון ששמים אליו לב כשנכנסים הוא כמה יפה המקום. הרבה עץ, עיצוב נקי, תאורה רכה, מדפים עם מיני פריטים מהממים למכירה, וכל מיני אופציות ישיבה - משולחנות עגולים לכל המשפחה דרך שולחנות בר נוחים ועד אזור ישיבה חיצוני מקורה, שגם הוא נעים מאוד לעין.

עוד בחזית המקום מספר מסופי קיוסק, בהם מבצעים את ההזמנה מתוך תפריט מגוון ביותר עם תמונות ברורות ותיאורים שמסבירים היטב על המנה. אם מתקשים או מתלבטים - יש איש צוות שישמח לעזור לכם וגם להסביר מאיפה אוספים את ההזמנה והיכן ממוקמת עמדת הרטבים.

וזה מוביל אותנו לדבר הבא שגרם לנו לעוף על המקום: חוויית הלקוח שהיא ה-בסיס לנאמנות למקום. כאן בסאן כאמור אין מלצרים. כשהמנות מוכנות הן יוצאות מהמטבח והסועדים מתבקשים לאסוף אותן. ותכלס - זה זורם נהדר. לגמרי מרגישים שעשו עבודה טובה בנושא כי כל אנשי הצוות מסבירי פנים ומגלים בקיאות בכל אחת ממנות התפריט, ממליצים, מזהירים כשמגזימים עם כמות האוכל רק כי התמונות כה מגרות, ובארוחה עצמה ניגשים כמה פעמים לשולחן כדי לשאול אם הכל בסדר ולפנות את מה שצריך. זה קצת כמו להיות בלי ולהרגיש עם, ועוד ללא צורך להשאיר טיפ.

וכעת ללב ההתלהבות שלנו - האוכל. הוא לא יפני מובהק אלא סובב סביבו באלגנטיות עם מנות מסורתיות לצד מנות פיוז'ן - חלקן מפתיעות ממש.  יש תפריט סושי מעולה ומנות דגים נאים עדינות. גם מנות ווק סופר מוקפדות תמצאו כאן (כולל פד קפאו בביצוע מעולה), ושני סוגי ראמן עם כל התוספות הכיפיות שהופכות אותו לארוחה עשירה, אבל את תשומת הלב שווה לעכב רגע על המנות המיוחדות בתפריט, כאלה שלא תמצאו בשום מקום אחר, למשל - סושי בוריטו, שילוב כיפי של שכבת אורז דקה שעטופה בדף אורז, ובפנים עולם ומלואו של טעמים ומרקמים לבחירה: סלמון בטמפורה; קריספי צ'יקן; סביצ'ה בסגנון קאריבי עם סלמון ומלפפון; טונה וחלפיניו, ואפילו קריספי כרובית עם צ'יפס סלק ושקדים, כולם מגיעים עם רטבים מושקעים ותוספות קראנצ'יות לריענון הביס (66-72 שקלים).

אחריהם ברשימה הסאנדו באן, לחמניית באן בריוש רכה ואוורירית שעוברת אידו וממולאת במיני מילויים לבחירה, למשל - פרגית קא פאו ברוטב ברביקיו; אסאדו בתנור; פורטבלו מפורק; קריספי צ'יקן או סביצ'ה סלמון ברוטב עגבניות וכוסברה (62 שקלים). כמיטב המסורת הפאן אסייתית יש גם גיוזות, סלט מלפפונים תאילנדי, פוקי מהוואי, נאמס ויאטנמי ועוד להיטים אסייתיים שהישראלים אוהבים ומבוצעים כאן ממש למופת.

למעשה - כל מה שהזמנו היה טעים מאוד, נעים לעין ומושקע. רול "ריינבו חלפיניו" עם סלמון, אבוקדו, עירית ואספרגוס, הגיע כשהוא עטוף בטונה מבריקה ומריחה מלאת טעם של טריאקי קוג׳י לאוממיות נפלאה (62 שקלים). הטמארי סושי מאגף הראשונות העיף לנו את הראש במראה החתיכי ובטעמים העמוקים. הוא מורכב מ-4 כדורי אורז עטופים בטונה אדומה עם כבד אווז צלוי, מיונז צ'ילי וקרמל סויה כהה, ובכל ביס ממלא את הפה בטעמים עמוקים חרפרפים עם אוממיות שעושה חשק לעוד ועוד ועוד (78 שקלים). בקיצור - עפנו פה על כל ביס.

עוד מנה שמשתייכת לזן ה"חובה לטעום" היא התאי קא פאו פרגית, גרסת העוף לפאד קא פאו עם אותה חרפרפות מענגת, המון עשבי תיבול שמבשמים את הפרגית, ומעל הכל ביצת עין כיפית עם שוליים פריכים וחלמון שנשפך ונוזל על הכל (69 שקלים).

מה שעוד נחמד ומיוחד במקום הזה הוא מקרר הקינוחים שניצב ליד המטבח ומזכיר מקרר כמו של גלידריות, רק עם קינוחים קרירים לסגירת פינת המתוק בסוף הארוחה. הטרנד הרותח של התקופה העונה לשם "טירמיסו" מככב שם, ולצידו מוס שוקולד, טפיוקה קרירה חתיכות מנגו, וגם מרנג פאי לימון יוזו עם מרנג שרוף מעל. את כולם מגישים מתוך תבניות גדולות ומגרות, וגם הם - כמו שאר המנות - גדולים, נדיבים וטעימים מאוד.

דלוק נדלקנו על המקום וברור שנחזור לכאן שוב ושוב עד שנדגום את כל מנות התפריט ורק אז נמצא מנוח. ומה עוד כיף - יש חנייה בשפע וחינם, אפס פקקי תנועה כי בכל זאת גני תקווה, ואחרי שתחזרו הביתה שבעים ומרוצים תוכלו לספר בגאווה שביקרתם באחת הערים היחידות בישראל ללא רמזורים. גני תקווה אימפריה!

סאן - צים אורבן, גני תקווה | יש גם משלוחים ואיסוף עצמי