ברבור: קבוצת שפים חזקים נכנסו ביחד למטבח ופתחו מסעדה וואו!
זאת לא עוד מסעדה טרנדית עם מנות שטעמתם בכל מקום. ברבור החדשה מכניסה למטבח הקטנטן את השפים הצעירים הבולטים בת"א, נותנת להם לשחק באש ולהוציא מנות נועזות שספק אם טעמתם בעבר

אם אתם גרגרנים, או בשם הפוטוגני יותר - פודיסטים או אולי אפילו מיטיבי לסת - אתם בטח יודעים כמה קשה לרגש אתכם באוכל. כמה מאתגר לגרום לחך שלכם להתכנס לדקה של לעיסה איטית, לעיניים להיעצם ברכות אחרי ביס מדויק שיש בו הכל באיזון מושלם, ובסוף גם ליטוף של אוממי שמעגל את הכל לביס החלומות.

צלחת חריפים כבר לא מסעירה אתכם, אולי אפילו מבזה. כרישה צלויה כבר מוצתה, והחך הנהנתני שלכם חושק במשהו שיביא איתו משב של חידוש או חדשנות או לפחות פצחנות של חומר גלם שתתוודעו אליו מחדש.
אם התיאור הנ"ל גרם לגבה הסקפטית שלכם להתרומם בס"מ מעל הקו הרגיל, יש לנו בשורה בעניין: יש מסעדה שעלולה להסעיר אתכם על אמת, אבל אליה וקוץ בה, כי אם תשבו על הבר סביב המטבח הפתוח שם מתקיימת האטרקציה הקולינרית המרכזית - אתם עלולים לחזור עם הלחיים במידת עשייה MW. אבל שניה, בואו נחזור להתחלה.

המקום
מסעדת ברבור שנפתחה על פינת נחלת בנימין ומונטיפיורי, היא לא עוד מסעדה טרנדית. טרנדית היא כן, ובתכלס גם מסעדה או יותר נכון "מסעדת גריל מקומית עם קריצה אירופאית" על פי ההגדרה. רק שבראשה לא עומד שף אחד, אלא קבוצת שפים מאוד מנוסים ומאוד מוכשרים שפועלים תחת השם "ILU", קבוצה קטנה ואקסקלוסיבית של אנשי קולינריה ואירוח, שמייצרת כבר שנים אירועים פרטיים קונספטואליים, מלווה ומייעצת למקומות וארוחות שוות בעיר.
בראש ILU עומדים אדם סולד ויובל לשם, שהחליטו לקחת את כל הניסיון, הרזומה המכובד, היד העדכנית והחיבה לחיי לילה, ולהלחים בין כולם לכדי חוויה קולינרית שתגרום לחך שלכם להודות על היוזמה.

קחו את כל תנאי הפתיחה המבטיחים, והכניסו אותם לחלל אייקוני בו פעלה עד לפני כמה שנים מסעדת ברוט הכה מוערכת. הווה אומר - מטבחון פיצי פיצי וסביבו בר, בר נוסף שפונה לרחוב, ושלא כמו בברוט ז"ל - עוד הרבה מקומות ישיבה נעימים על הרחוב עצמו, שהופך עם ערב למדרחוב שוקק בליינים וריחות וויד מובחר.
האוכל
הקבוצה - בונטון, הלוקיישן - שיגעון, אבל המיין אטרקשן בטעם, במראה ובאווירה היא האש החיה שעליה עוברים לפחות 90 אחוז ממנות התפריט בכל מיני טכניקות ואופנים: צלייה מלאת מייארד על אש גלויה, הקפצה מהירה בתוך מסננת ברזל מעל גחלים לוהטות, ושימוש נרחב בגריל הפסים הלוהט גם הוא מאש חיה, ליצירת סטייקים כמו שהתכוון המשורר כשהחליט שפרות טעימות לאכילה.
ועכשיו לקוץ בה - כי כאמור המטבח קטנטן וצר, ומסביבו הבר, ובגלל שאנחנו רוצים להמשיך בחריזה - יש בשילוב הזה משהו אכזר. כי מצד אחד זה מהפנט ויפה כל כך לראות את החברל'ך המוכשרים עובדים בסינרגיה מופלאה בחלל מינאטורי יורק אש. מצד שני - ככל שתפנו את המבט לכיוון הלהבות, כך תחזרו הביתה עם לחיים יותר ויותר אדומות, תוצאה של צלייה איטית שתחוו לאורך הערב כולו.

אז עצה ראשונה מאיתנו - אם בא לכם בר, בקשו לשבת בחלק הקר יותר, ולא בפינה או בצד הגריל. עצה שניה מאיתנו - אם נעים, שבו בחוץ. כל כך יפה נחלת בנימין בלילות ובערבים, ולפעמים יש גם בריזה חמודה מהים.
עצה שלישית - אם מנה נשמעת לכם מוזרה, תזמינו אותה. כי המוזר טעים כאן טעים כל כך. נגיד - עגבנייה בשרנית צלויה - כבר נשמע לא להיט, ומה בכלל קשור רוטב באניה קאודה מהמטבח האיטלקי, שהוא למעשה אימולסיה מלאת אוממי של חמאה חומה ואנשובי? קשור חזק לעצבי העונג, כי נראה אתכם לא מנגבים אותו עם פוקאצ'ה קלויה עד שהצלחת מבריקה, רגע אחרי שהורדתם לב של עגבניית לב השור שנצלתה על פסי הגריל הלוהטים (42 שקלים).
עוד מנה שמרטיטה את החך היא הסטראצ'טלה (39 שקלים), שעוד לפני שמוסיפים לה משהו היא ביס חלומי. אבל אחרי שמוסיפים שמן ירוקים מאוד מעושן ועוצמתי, וזילוף של דבש שמרגיע את העניינים - מדובר בקט ניפ, רק לאנשים.

כתבות נוספות ביאמיז:
ועכשיו למנה שנשמעת הכי לא מרגשת בתפריט, וישר כשנכנסים קולטים שהיא כנראה ממש כן לפי מספר המנות שיוצאות מהמטבח בסרט נע: סלט דפי קולורבי ותפוח גרני סמית' (62 שקלים). לכאורה - שילוב מימי הוולדורף העתיקים, בפועל - שילוב מטריף של דפי קולורבי ותפוח שעברו במנדולינה לדיקוק מעולמות הקרפצ'יו, ונכנסו לקערה יחד עם ויניגרט טרגון מבושם, פקורינו והמון שברי אגוזי לוז בכל מיני גדלים לכל מיני קראנצ'ים בפה. אם תרצו להזמין עוד מנה רגע אחרי שהצלחת מתרוקנת, אתם לא הראשונים.

העיקריות והמלצות
ועכשיו לעצה הרביעית, שחשובה לפחות כמו השנייה - תזמינו את הפוקצ'ה בצל מקורמל (26 שקלים) כבר בהתחלה, כדי שיהיה לכם עם מה לנגב את הרטבים הטעימים כל כך שמלווים כמעט כל מנה. באגף העיקריות, שגם הן מתאימות לחלוקה ובגודל ממש סבבה - לא ענק ולא לא מתקמצן - תמצאו בעיקר מנות גריל (69-130 שקלים). למשל - פילה דג צלוי ברשת מעל גחלים לוחשות, ברוטב צלפים, חמאה ויין לבן, או רולדת קבב עם סלסת בצל ירוק שרוף ורוטב ראנץ'.
למעשה, אפילו הפסטה עולה על הגריל במנה המאוד טעימה העונה לשם פסטה זיטי, ומוכיחה איך אפשר להפוך קאצ'ו א פפה למנה שאשכרה יוצאת מהקופסא. במרכז הצלחת מלבן של פסטה זיטי בצורת צינורות, שעובר לצלייה + המסה על הגריל, ומשם לצלחת מלאה ברוטב קאצ'ו א פפה עוצמתי ומלא פלפל שחור, יחד עם לשיפוד פטריות על הגריל שמרוב שספגו ארומת גחלים, אשכרה מרגישות כמו בשר, וזה נהדר.

עוד מנה עוצמתית לאוהבי הבשר הוא שיפוד מגשים חלומות שמחבר בין שייטל, שומן וקבב. כולם משופדים יחדיו, עוברים צלייה אכזרית על הגריל ומוגשים עם כרוב דקיק בפחם ורוטב יוגורט וחמאה חומה להרטבת הביס.
הדרינקים
תפריט היינות מחבר בין נמוך לגבוה, עם אפשרות לבקבוקים או כוסות, ולצידו 5 קוקטיילים שנמזגים ישירות מברזים על קרח, ועל כן סופר מרעננים ופציחים. הרשימה כוללת טייק אוף על פינה קולדה, עם בלנד רום, שרי פינו, אורז׳ה שקדים ואננס (58 שקלים); נגרוני קקאו המבוסס ג׳ין, קמפרי ורמוט אדום וביטר קקאו (58 שקלים), וגם בזיל סמאש סיפסמית' עם ג'ין, וורמוט לבן, סירופ בזיליקום וקליפות הדרים (58 שקלים).
הקינוחים
אוי ויי כמה הם טעימים. ברמה פלילית כמעט. בטח אם אתם אוהבים שילוב של פריך ורך או קר וחם באותו ביס. קינוח הדגל - יעיד כל מי שאכל כאן - הוא סיגר זהוב וקריספי במילוי ריקוטה וקליפות תפוזים, שמוגש חם ומזמין ולצידו סירופ זוטה מטריף שמרענן את הביס (42 שקלים).

גלידת הבית (38 שקלים), גם היא מופת של רכות ועדינות. הגלידה בסגנון סופט סרב אמריקאי, מבוססת על שקדים ואגוזים, ומוגשת עם קראמבל פריך משני סוגים - עוגייתי ושוקולדי. הביס מרגיש כמו פתי בר רך שנמס ומענג את הפה, ורק אחרי שתכלו את צלוחית הכסף היפה בה היא מוגשת, תגלו שהיא בכלל טבעונית.
שורה תחתונה
קולינריה מקומית שמוציאה את הקולינריה המקומית מהקופסא עם שילובי טעם נועזים, שימוש יצירתי באש חיה גם לצלייה וגם לתיבול, ומסביב לכל הטעים הזה גם וייב בלייני טוב ושירות נעים כמו ששירות טוב צריך להיות.
ברבור - נחלת בנימין 36, תל אביב