מיס רנין: השווארמה הכי טובה בחיפה היא בכלל סוג'וק ארמני
סטייקים דקיקים שהושרו בתערובת סודית של 11 תבלינים וירקות, שודכו לבשר טחון ושופדו לצלייה מהירה שמילאה אותם בג'וס. הסוג'וק של מיס רנין בחיפה הוא סוד ליודעי חן שהגיע הזמן לגלות לכווווולם
כולם מכירים את מסלול השווארמות הקבוע בחיפה, וכולנו -כך אנחנו מקווים - מכירים את השווארמיות הקלאסיות שכבשו את העיר עם סיח מבוקש וקליינטורה של שנים. לא רחוק מציר השווארמות המרכזי, אבל באזור הפחות מטוייל, נפתחה לפני כמה חודשים "מיס רנין", מקום שנראה מבחוץ כמו שווארמיה קלאסית, ורק כשנכנסים פנימה מגלים לצד הסיח המסורתי מפרגית, גם סיח בצבע אדום בוהק שמפזר ניחוחות מגרים לכל עבר וסקרנות לביס הגון.
הסיח האדום הוא לא ממש שווארמה, אלא סוג'וק - מערום בשרים רב מרקמים וטעמים מבשר עגל, שאוכלים בפיתה או בלאפה בלי טיפת טחינה (רק אם תתעקשו, ואז מרוואן הבעלים החביב יזרום, אבל יציע לכם בכל זאת את הרוטב הייעודי שכל כך מחמיא לביס).
אם טרם התוודעתם לביס השמיימי, סוג'וק הוא הגרסה הארמנית או לשווארמה, שתפגשו גם בארצות הבלקן ובמרכז אסיה. מדובר בסיח שעליו נערם שילוב עסיסי ועז טעם של נתחי עגל לצד בשר עגל טחון שעבר תיבול והשרייה בלא פחות מ-11 תבלינים, פלפלי שושקה ועגבניות שרופות שאחראיות על הטעם העמוק ולצבע האדום. את נתחי הבשר והבשר הטחון מערבבים היטב ידנית עם תערובת התבלינים והירקות, לשים עד קבלת אימולסיה ומשרים לספיגת טעמים. את התערובת המתובלת משפדים בעבודה ידנית מסובכת על שיפוד, ומשבצים בין הנתחים את הבשר הטחון יחד עם שומן, שבזמן הצלייה נוטף על הכל ומוסיף ג'וסיות נהדרת לביס.
את הסוג'וק חותך מרוואן הבעלים עם סכין בלבד ולא עם מסור חשמלי, כדי לשלוט על העובי, ואז גם מתגלה הקסם האמית של המנה: בשונה משווארמה מסורתית, מרקמו של הסוג'וק מיוחד, עבה יותר, עסיסי ומורכב מפלייקים גסים (בקטע טוב) של בשר שנמס מרכות בפה. השוני המרקמי הזה עושה מאוד מעניין בפה, וזה עוד לפני שמגיעים לטעם: שילוב של מתיקות עדינה של עגבניות עם בישום מרומז של הל וניחוח של פפריקה שמגיע מכיוון פלפלי השושקה. כל אלו לא גונבים את טעמו, ותאמינו לנו - כל ביס הוא פיצוץ מרקמים ועסיסיות בפה.
כתבות נוספות ביאמיז:
את הפלייקים של הסוג'וק מכניסים אחרי החיתוך לפיתה רכה ושמנמנה או ללאפה. אבל אתם תלכו על לאפה בלי לחשוב פעמיים, כי רגע לפני ההגשה הלאפה הסגורה עוברת לכל אורכו של שיפוד הסוג'וק כדי לספוג קצת שומן, ומשם עוברת לפלנצ'ה עם משקולת לצלייה קצרה שמוציאה אותה קריספית ועתירת ריחות מגרים שיכולים להטריף את הדעת. ועכשיו לקטע הכי חשוב - כפי שהסברנו בהתחלה, את הסוג'וק לא אוכלים עם המלווים הקלאסיים של שווארמה, אלא עם תוספות שמרימות ומחמיאות לביס: בצל כבוש בסומאק, פרוסות עגבניה דקות, וגולת הכותרת - 2 רטבים תוצרת בית שבונים את הביס המושלם: רוטב שום קליל ואוורירי, ורוטב מרוכז מפלפלים לא חריפים. מערבבים את שניהם, מפזרים במשורה עם כפית על הסוג'וק, ונותנים כיף לאלוהים מרוב שטעים.
חובה לצרוך את המנה שלכם עם צ'יפס בצד, כי ב"מיס רנין" הוא פשוט מצוין, מהזן הפריך והחמאתי מבפנים שמשדרג כל ארוחה, וגם לא ספוג בשומן כמו במקומות אחרים. אם אתם פחות בקטע של להקפיץ לעצמכם את בלוטת הטעם ורוצים ללכת על קלאסיקה טובה, יש גם שווארמה פרגית עדינת תיבול ונעימת מרקם בלאפה, פיתה, בגט או צלחת, וכמובן - מגש גדול לקחת הביתה ולחלוק עם המשפחה. כאן לא נגמרות הבשורות הטובות, כי בחיפה כמו בחיפה, המחירים עדיין לא פגשו את תל אביב. לראייה: פיתה גדולה ועמוסת שווארמה תעלה לכם 40 שקלים או 25 לחצי מנה, והסוג'וק - 43 שקלים למנה או 25 לחצי.
אם בא לכם לקבל את החוויה במלואה, בקשו ממרוואן (הבחור הג'ינג'י שאחראי לביס המדהים הזה), לרקוח לכם מנה עם כל המלווים שמרימים לסוג'וק. כמה דקות אחר כך, בעודכם מנסים להתאפק למרות הריח הפתייני, תקבלו לאפה פריכה מבחוץ, רכה מבפנים ומלאה בפלייקים מתובלים של בשר עסיסי. זה ביס שיבוא לכם בחלומות, אז אל תתביישו להצטייד במנה לדרך כדי להרגיע את הפאניקה עד הפעם הבאה.
מיס רנין - דרך אלנבי 26, חיפה