תאי 148: התאילנדית הלוהטת שירשה את הספוט בו פעל האילקה

מאז השינוי המבני והוויזואלי שעברה כיכר דיזנגוף לפני שש שנים, מרכז תל אביב אינו כשהיה. המונומנט המכוער הוחלף במשהו אלגנטי ונעים בגובה הרחוב, ולשינוי המבורך הצטרף רחוב דיזנגוף שהיה בעצמו כבר די מיושן. במקום בניינים עם מרפסות מתמוטטות יש כעת בניינים מחודשים, משומרים ומשפוצים, במקום חנויות לתיקון אופניים לצד חנויות לכריך בינוני - יש חנויות טבע מפונפנות ובגדים ממותגים, והקהל השתנה גם הוא. "זה כבר לא שלושה שותפים בדירת שני חדרים מתכלבת, היום גרים כאן הייטקיסטים בסטייל", אומר גל כהן, אחד מבעלי בר האוכל החדש "תאי 148", שנפתח במקום בו פעל עד לפני חצי שנה בר האילקה האייקוני, אחד מסמלי הרחוב הכי מוכרים בתל אביב.

כחלק מקבוצת הבעלים של האילקה, כהן יודע על מה הוא מדבר. "הקהל נהיה מתוחכם יותר ואנחנו גם הרגשנו שהגיע הזמן לעלות מדרגה". וכך, אחרי קורונה, רצף פיגועים בדיזנגוף וכעת המלחמה הארורה, החליטו הבעלים לסגור את הפאב המיתולוגי שהיה אמור לחגוג השנה 15, שנה ובמקומו לפתוח את "תאי 148", מסעדה קז'ואלית, כיפית עם מנות תאילנדיות לא כבדות אבל גם אלכוהול טוב, כי מי שאהב להחזיק בר לא יוותר על דרינקים שווים ואווירת בילוי.

איך שנכנסים מרגישים נעים. עיצוב עדין, נגיעות פסלים תאילנדיים, שימוש בבמבוק וקש לאווירת חופשה בתאילנד, וגם כוסות יפות ממש וצלחות שנושאות את שם המקום. המטבח פתוח, הבר קטן אך יעיל עם מיקסולוגים שיודעים את העבודה, כמה שולחנות בפנים, השאר פזורים בחוץ על הרחוב, אבל לא יותר מדי כדי לא לייצר צפיפות. יש גם קומה שניה כמו שהיה באילקה, אבל יש תכוניות לעשות שם דברים אחרים, אז מי יודע כמה זמן תוכלו להנות מהקטע של לאכול פאד תאי איפה שפעם ישבתם על שליש בירה שלוש שעות.

על האוכל אמון שף אומי שעבד בעבר במסעדת נאם, ויצר כאן תפריט תאילנדי מדויק בגודלו למקום שהוא מסעדה אבל גם מקום לדרינק, אז אל תרגישו לא נעים לשבת על דרינק ושתי מנות או עיקרית גדולה לחלוקה סתם כי אתם לא מורעבים. שמונה ראשונות, שלושה סלטים, שתי מנות קארי, שלוש מנות ווק, ארבע מנות עיקריות ושלושה קינוחים ברשימה. לצמחונים שבכם צפויה אכזבה במנות הראשונות כי אין מנה ראשונה צמחונית, אבל ביקשנו וקיבלנו גירסה טבעונית של מיאנג קאם ים טופו, שבמקור בא עם דג לבן פריך או עם שקדי עגל המונחים על שני עלי כרוב עם אטריות סומן ורוטב סאטה לטבילה בצד (45-58 שקלים). גם בטבעוני זה עובד מצוין, פריך, מתובל בפיקנטיות מקפיצה ולגמרי פתח את התיאבון לעוד.

חוץ מזה תוכלו למצוא כאן לראשונות מנת חובה של רביעיית ג'מבו שרימפס ברוטב צ'ילי-בוטנים מתוק וחרפרף שמחמיא לשרימפס הבשרניים שעברו צלייה קצרה ונותרו נגיסים ורכים (66 שקלים); ספרינג רולז במילוי ירקות ודג לבן פריך (53 שקלים), כנפיים פריכות (54 שקלים), טרטר שייטל קצוץ עם למון גראס וכפיר ליים (74 שקלים), ועוד מנה מטוגנת שהולכת מצוין עם דרינק - צמד סיגרים בעבודת ידעם מילוי פרגית ותפוחי אדמה ברוטב קארי צהוב לטבילה בצד (42 שקלים).

באגף הסלטים תמצאו כמה מנות מסקרנות, כולל 2 גרסאות לסום טאם, סלט הפאפאיה האהוב שמוגש כאן בצורה הקלאסית (42 שקלים) ובצורה שובבה יותר עם מנגו, תירס, תפוחי עץ, אננס, שעועית שעועית תאילנדית, עגבניות וגם קריספי פיש או קלמארי מטוגן לעוד קצת פריך בפה (66 שקלים).  שניהם חריפים בהחלט אז מומלץ דרינק בצד לכיבוי הבערה.

כתבות נוספות ביאמיז:

• לטיול הבא: מסעדות מומלצות בפרדס חנה, זכרון יעקב והסביבה
• כמו לנגוס בנשיקה של לחם טרי: הפיצרייה הניו יורקית החדשה מבית גרקו
• אחרי עליית המחירים בגולדה ל-20 ש"ח לכדור, אלו הגלידריות ששומרות על מחיר נמוך

העיקריות מחולקות לקארי, ווק ומיוחדים, כשאת כולם אפשר לקחת עם דג, עוף, בקר או טופו, לפעמים גם קלמארי או שרימפס. הלכנו על פאד סי יו עם אטריות אורז רחבות, טופו פריך וברוקולי שהיה עשוי לעילא, כולל רוטב שבא לשתות עם קש (67 שקלים), ולצידו תבשיל קארי אדום עם דלעת תאילנדית, במבושוט, קאפיר ליים, חלב קוקוס,  ולפי המלצת המלצר - דג פריך שעדיף על עוף שעלול להתייבש מהחום, יופי של המלצה ויופי של תבשיל בתיבול מדויק (73 שקלים).

יש גם קלאסיקות מנצחות מהמטבח התאי כמו פאד תאי, כולל עטיפת החביתה התאילנדית (63 שקלים), ומי שמחפש מנה ממש גדולה יכול ללכת על המיוחדים הכוללים פילה בקר ברוטב תאילנדי חריף (עם סטיקי רייס בצד, אל דאגה, 116 שקלים) או קאי יאנג, תבשיל מהביל שמחבר פרגית צלויה למרינדה תאילנדית, ליים ורוטב דגים עפ סטיקי רייס בצד (88 שקלים).

בהתאם לקונספט שמשלב בין בר למסעדה אבל בוייב תאילנדי, תמצאו כאן הרבה אלכוהול טוב בפני עצמו או כליווי שמחמיא למנות. ברשימת הבירות יש רק קירן ולאו, אבל יינות מהארץ ומהעולם יש למכביר, כולם באים בכוס או בקבוק. חוץ מזה יש כאן קוקטיילים קלאסיים כמו מוסקו מיול, בזיל סמאש ונגרוני, לצד  יצירות חדשות כמו איסאן (אמריקנו בלנקו, מרטיני ביאנקו, רום ספייס גולד ותפוז, 54 שקלים), קו טאו (ג'ין בומביי, כפיר ליים, למון גראס, נענע, אננס, לימון, סירופ ג'ינג'ר, סוכר דקלים וג'ינג'ר ביר, 58 שקלים) ו"קראבי" (טקילה, בזיליקום תאילנדי, ליצ'י, לימון וסירופ ג'ינג'ר, 54 שקלים), כולם מוגשים בכוסות זכוכית כה נאות, עשויים כה מצוין ועוזרים לצנן את הלחות של יולי בשילוב החריפות של המטבח התאי.

הברמנים שעמדו מולנו היו כל מה שאפשר לבקש מברמן - חביבים, מקצועיים ואחלה אנשי שיחה. קשה בימים אלה להשיג צוות שהוא גם יעיל, גם נחמד, וגם נראה שממש איכפת לו מהמקום, ואשכרה הצליחו פה, אז סחתיין לצוות וסחתיין לאנשים שלקחו אותם. כיאה למקום חדש לא כל המנות הגיעו מהר, אבל, וזה חתיכת אבל, על כל מקום ישיבה מונח דף שעליו כתוב "אנחנו מקום חדש. נשמח לשמוע את דעתכם כולל הצעות לשיפור" עם מספר וואטסאפ, וזה משהו שבהחלט נדיר במוחוזותינו. מקום שלא תופס את עצמו כמתת האל לאנושות או כציני ומנותק הוא בהחלט רעיון מרענן, ואמן יהיו עוד הרבה כאלה.

תאי 148 - דיזנגוף 148, תל אביב