מרכיב שאזל או שינוי בעל כורחנו: "החתיכה החסרה" שהובילה ליצירת המנות שכולנו אוהבים

הערב ומחר ב"משחקי השף" המשימות יעסקו ב"חתיכה החסרה". בחלק הראשון של המשימה המתמודדים יצטרכו לבחור את הדבר שהכי חסר להם בחיים ולהכין מנה בהשראתו. בחלק השני המתמודדים יצטרכו לבחור את הדבר שיש להם בשפע והם ירצו להעניק לאחרים.

המשימה תעסוק אומנם יותר ברמה הפילוסופית של "החתיכה החסרה": אדם שקשור למתמודדים והלך לעולמו או תכונת אופי שחסרה להם. אבל לפעמים חתיכה חסרה היא מרכיב שנגמר, צורת אחסון שלא אפשרית או ששינוי שאין ברירה אלא לעשותו. לרגל המשימה בחרנו לחזור למאכלים שהוכנו בדיוק בגלל רגעים כאלה - ואין לנו מושג איך היינו מצליחים לחיות בלעדיהם.

תפוצ'יפס

בשנת 1853, שף במסעדה בניו יורק הוטרד באופן מתמשך על ידי לקוח, שהתלונן על העובי של הצי'פס שהוגש לו. השף שביקש לרצות את הלקוח המטריד, הכין לו את הצ'יפס הדק ביותר שהוא הצליח לחתוך ואז טיגן אותו, הוסיף מלח והגיש ללקוח. התוצאה היא - אחד החטיפים המלוחים הפופולארים ביותר בעולם.

הגביע של הגלידה

בשנת 1904, מוכר גלידות ותיק נתקע ללא הכלים שבהם הוא יכול למכור את הגלידות שלו. הוא פנה לשכן שלו, שמכר מאפים דמויי וופל שהסכים לעזור לו. השכן הנדיב, גילגל את המאפים בצורה של קונוסים, כך שמוכר הגלידות יכול היה לשים בתוכם את כדורי הגלידה ולהשתמש בהם בדיוק כמו בכלים רגילים - כך הגיע לעולם הגרסה הראשונה של ופל הגלידה.

רוטב ווסטרשייר

בשנת 1838, לורד מאנגליה השתוקק לרוטב האהוב עליו, הווסטרשייר, אחרי שחזר משהות בהודו. הוא פנה לשני מוכרים בחנות לבתי מרקחת כדי שיכינו בשבילו את הרוטב המשובח, לפי התיאור שלו. הריח של הרוטב שהם הצליחו ליצור, היה קשה ממה שניתן לסבול ולכן הם הניחו אותו במרתף שלהם ושכחו ממנו. כעבור כמה שנים, הם חזרו לאותו הרוטב וטעמו ממנו ואז הסתבר שהיישון שלו במשך כמה שנים, שיפר משמעותית את הטעם שלו - מה שהפך אותו כיום לאחד מרטבי הדגים המוכרים ביותר בעולם.

נאצ'וס

בשנת 1943, מלצרית בשם נאצ'ו עבדה במסעדה במקסיקו בשעה שקבוצה של 10 נשים רעבות נכנסו. המלצרית, שלא הצליחה למצוא את השף, נאלצה לאלתר ארוחה במהירות. היא לקחה מגש של טורטיות, גירדה מעליהם גבינה, העבירה אותם לצלייה בתנור מיוחד והוסיפה מעל פלפלים מסוג חלפיניו. אחת הנשים זרקה את השם "המיוחדת של נאצ'ו" כאשר הן קיבלו את המנה, על השם המלצרית שהגישה להן אותה. מאוחר יותר, קוצר השם לנאצ'וס כפי שכולנו מכירים כיום - ואותה המלצרית אפילו פתחה מקום משלה, שבו היא מכרה כמובן את המאכל החדש שהמציאה.

ארטיק על מקל

בשנת 1905 פרנק בן ה-11 שיחק במרפסת ביתו עם מים ואבקת סודה לשתייה והשאיר את הנוזל שיצא לו בחוץ למשך הלילה. בבוקר הוא גילה שמקל הערבוב שבו השתמש, קפא סביב הנוזל במהלך הלילה. 20 שנה מאוחר יותר הוא תבע פטנט על ההמצאה שלו. אחרי שעבר כמה גלגולי שמות, הוא מוכר כיום בשם ארטיק, או ארטיק קרח.

עוגיות שוקולד צ'יפס

יום אחד בשנת 1930, בחורה בשם רות אפתה להנאתה עוגיות כאשר היא גילתה שנגמר לה השוקולד לאפייה. היא חשבה על פיתרון פשוט ולקחה חבילה של שוקולד, שברה אותה לחתיכות קטנות והוסיפה לבלילת העוגיות במחשבה שהשוקולד יימס. לאחר האפייה, השוקולד לא נמס ונשאר כמעט בצורתו המקורית וכך נולדו עוגיות השוקולד צ'יפס שכולנו מכירים - או למעשה עוגיות עם שבבי שוקולד לפי התרגום המקורי.

בירה

אין מידע חד משמעי לגבי איך נוצרה הבירה, אבל נאמר כי לפני אלפי שנים כשבני האדם החלו להכין לחמים, חלק מהבצק הושאר בחוץ בזמן שירד גשם ונשאר ככה עומד לאורך זמן. כאשר התערובת שנוצרה נטעמה, הם גילו את טעמה המיוחד וכך טוענים הגיעה לעולם הבירה, לפחות בצורתה הבסיסית והקדמונית.

קורנפלקס

בשנת 1898, שני אחים שעבדו לפרנסתם בבית הבראה לחולים כרוניים, ניסו להכין אוכל בריא ומזין למטופלים שלהם. כאשר יום אחד, בטעות, הם השאירו במטבח גרגירי חיטה למשך הלילה, דבר שגרם לגרגירים להתקלף. לאורך השנים הם המשיכו את הניסוי שלהם עם הגילוי החדש ובסופו של דבר אפילו החליפו אותו בתירס - מה שהביא את הפיתוח שלהם לקורנפלקס שאנחנו מכירים כיום - במיוחד בארוחת הבוקר.

 

לצפייה בכל הפרקים של משחקי השף 

לעמוד המתכונים של העונה

הכירו את המתמודדים: כל משחקוני השף