"אנשים חושבים שבלפור זה הארמון של מלכת אנגליה - אבל נתניהו הוא הבן אדם הכי פשוט בארץ"

שנת 2019 הייתה שנה מורכבת ומרגשת כאחד עבור משה סיבוני. הוא החלים משני ניתוחים בבטן, עזב את מסעדת מחניודה שבה שימש כסו-שף והתכונן לקראת בואה של בתו הבכורה. אז, בין בליל הרגשות, הוא קיבל שיחת טלפון שהצחיקה אותו במיוחד וגם, בדיעבד, שינתה את חייו.

לכתבות נוספות:

• פספסתם את הפרקים? אימ;לקנו לכם את שבוע האודישנים השני
• מה שכח השף המבולבל - ומי ניצח בחידון של מירי? החידון השבועי
• ביקשתם? קיבלתם: המתכון של רז רהב לסנדוויץ' המושלם

"התקשר אליי איציק רוחם, אחד השותפים במחניודה", מספר סיבוני בריאיון לאתר רשת 13. "הוא אמר לי שבמשרד ראש הממשלה מחפשים שף קבוע לבלפור. הם חיפשו מישהו שיש לו ידע ושאפשר לסמוך עליו, אז איציק העביר את הפרטים שלי, ובשיחה איתי שאל, 'משה, מתאים לך לבשל לראש הממשלה?'. צחקתי עליו. אמרתי לו, 'אתה עם השטויות שלך. מה אתה מתקשר אליי עם השטויות האלה?'". שטויות שטויות, אבל פאסט-פורווד כמה שבועות קדימה ומשה סיבוני כבר היה אחראי על ארוחות הבוקר, הצהריים והערב של הנתניהוז.

 

"מילד שמבריז כל יום, הפכתי לתלמיד שלא מפסיד שיעורים"

 

אנחנו יודעים שאתם רוצים לשמוע עוד קצת פרטים על הנעשה במטבח של המשפחה הכי מסוקרת במדינה, אבל לפני כן - קצת רקע על האיש שעמד שם יום יום במשך כשנתיים: משה סיבוני (31) נולד בשכונת פסגת זאב בירושלים, וכבר מגיל קטן התחבר למטבח דרך האוכל של סבתא. "אני מגיע מבית שהיה נורא סביב בישולים, בתקופה של פעם, משפחה מרוקאית עם כל התבשילים. תמיד עניין אותי לדעת מה קורה בתוך המטבח. זה קרץ לי. כשהייתי חוזר הביתה מהכדורגל, פשוט הייתי נעמד ליד סבתא והסירים".

בגיל 14 הוא החל לעבוד כסטאז'ר במסעדות שונות ברחבי העיר, כשבין היתר גם עבד לצד שף שלום קדוש עד שבשלב מסוים החליט להתמסר כל כולו למטבח ולפרוש מהלימודים. "בכיתה י' פשוט נמאס לי ללמוד", הוא משחזר. "אמרתי לאבא שלי שאו שאלך לבית ספר לבישול - או שלא אלמד בכלל. חיפשנו ומצאנו את ויצו בית הכרם בירושלים. נפגשתי עם המנהלת, אמרתי לה שאני מעוניין ללמוד במגמת בישול, והיא אמרה לי, 'אתה חמוד, אבל תצטרך ללמוד שוב פעם את כיתה י'".

למה?
"כי בית הספר הזה חולק למסלולים, והייתי צריך ללמוד במסלול של כיתות י', י"א ו-י"ב. בישול היה הדבר שהכי רציתי ואהבתי אז חזרתי שוב על כיתה י'. ממש רציתי את המגמה הזאת. את יודעת, הייתי שנה מעל כולם וכשאני הגעתי עם הרכב - התלמידים האחרים אפילו לא ידעו מה זה טופס ירוק".

והפעם אהבת את השיעורים?
"בוויצו למדתי לימודים עיוניים ומעשיים, ונשאבתי לתוך זה. לא יצאתי להפסקות מרוב שזה קסם לי. עד אז הייתי הילד שלא מגיע לבית ספר, מבריז ומאחר ופתאום הפכתי להיות התלמיד שמגיע בכל יום, לא מאחר ולא מפסיד שיעורים. שמתי לי מטרה. סוף סוף היה לי משהו שאהבתי ורציתי לעשות, אז פשוט עשיתי".

אחרי השירות הצבאי ("התחלתי כלוחם קרבי ולקראת סוף המסלול ירדתי לתפקיד שנקרא מש"ק מזון"), עבד במשך תקופה במסעדה בקריית ענבים עד שהגיע הרגע שלו לפרוש כנפיים ולנסות את מזלו אצל הגדולים, או בעצם - אצל אסף גרניט. "זה בדיוק היה בגל של מחיונדה. בשנים הראשונות של הפתיחה המסעדה הזאת עשתה הד נורא גדול בירושלים.

"אני, שבדיוק הרגשתי שנמאס לי לעבוד במקומות האלה שהם ברמה טובה ותו לא, התקשרתי לאחד השותפים של המסעדה ואמרתי, 'היי, אני משה מפסגת זאב ואני רוצה לעבוד אצלכם'. למרות שהיה לי ניסיון וותק, אמרתי לו, 'קח אותי ותעשה מה שאתה רוצה'. התקבלתי לעבודה ומשם התחיל הרומן הזה שנקרא 'מחניודה'".

 

"משרת השף בבלפור לא פתוחה לקהל הרחב"

 

אבל התקופה במסעדה הירושלמית לא הייתה פשוטה והחלה לגבות ממנו מחירים פיזיים. באודישן שלו לעונה השישית של משחקי השף ששודר אמש, סיפר סיבוני כי בתקופה אצל גרניט הוא למד המון, אבל אחרי ארבע שנים סיזיפיות הוא נאלץ לעזוב ולתת לגוף שלו להתאזן. "לקראת השנה האחרונה שלי במסעדה עברתי שני ניתוחים שטשטשו אותי מבחינה פיזית. זו הייתה מעמסה כבדה. באחת השיחות שלי עם אליעזר (מזרחי, אחד השפים במחניודה - מ.ד), הוא אמר לי, 'שב עם עצמך ותחשוב מה הלאה'".

"הבנתי שהאינטנסיביות של המסעדה קשה עליי מבחינה פיזית. הגוף שלי בזמנו סוג של בגד בי. עברתי ניתוחים, ואת יודעת, אחרי כל ניתוח לוקח זמן עד שחוזרים לתלם ומתחילים שוב להרים את הראש ולהתאקלם במערכת. הניתוחים קצת הורידו את הרוח שלי והבנתי שאני חייב להקשיב לגוף שלי, זה היה סופר קשה בשבילי, ובכל זאת החלטתי לעזוב".

בשלב הזה הגיעה אותה שיחת טלפון שהכניסה אותו היישר לבלפור. כלומר, היישר אחרי שהוא עבר אינספור ריאיונות, בידוקים ביטחוניים והליכים מסווגים. "פתאום זה באמת קרה. הגעתי לפגישה בבית ראש הממשלה, ואני, אזרח מהמניין בן 28, פתאום מצאתי את עצמי במקום שיש עליו את הספוטלייט הכי חזק שיש במדינה".

עשית אודישנים לפני שהתקבלת? עברת מבחן טעימות?
"זה לא היה בדיוק אודישנים, אבל הם חיפשו מישהו עם ניסיון וסיננו מועמדים. זאת אומרת, זה לא שהמשרה הזו פתוחה לקהל הרחב. זה משהו שעובר מפה לאוזן, מחפשים מישהו מקצועי עם רקע קולינרי".

איך היה נראה יום העבודה שלך בבית? 
"הייתי מגיע ב-7 בבוקר, מכין את ארוחת הבוקר, עובר להכין צהריים ואז מכין את ארוחת הערב. בין לבין הייתי שוטף את הכלים ומפנה אותם. העבודה הסתיימה בערך ב-6 בערב, אבל כשהיו אירועים מיוחדים נשארתי יותר".

היו תחתיך עובדים?
"לא. העבודה בבלפור היא לא כמו סרוויס במסעדה. זה משהו שהוא מאוד פרטני ואישי. יש אבות בית שעושים את העבודה שלהם ויש מנקות שהיו שוטפות איתי כלים. אני אומר לך, המקום הזה הוא הכי צנוע שיש. אנשים חושבים שבלפור זה מקום מפוצץ, חושבים שבית ראש הממשלה זה הארמון של מלכת אנגליה - אבל זה רחוק מזה. הלוואי שזה היה ככה".

 

"הייתי מגיע לעבודה ואומר, 'וואי, זו זכות להיות פה'"

 

יכול מאוד להיות שכששמעתם שסיבוני הוא השף של המעון מעט הופתעתם, הרי לרוב כשמדברים על "השף של נתניהו" מתכוונים לשף שגב משה, שידוע בתור מי שניצח על כמה מהארוחות של ראש הממשלה לשעבר עם מנהיגים מהעולם (ד"ש לקינוח בנעליים שהוגש לראש ממשלת יפן). "תראי, כשהיו מגיעים שועי עולם, היו באים גם שפים והם אלו שבישלו את הארוחות הפרטיות הללו", מאשר סיבוני. "אני, כהיותי השף של הבית, הבאתי את הרוח הגבית מאחור".

מה הכוונה?
"עבדתי עם השפים כי ידעתי מה הסועדים אוהבים יותר ומה פחות. באיזשהו מקום זה היה המטבח שלי אז הבאתי את הרוח הגבית מאחורי הקלעים. יש משהו מגניב בלהיות מאחורי הקלעים. תמיד אומרים ששגב משה הוא השף של ראש הממשלה, וזה באמת נכון, הוא עשה להם הרבה אירועים אבל בשורה התחתונה יש מישהו שעושה את זה על בסיס יומיומי שהוא לא מוכר לציבור, וזה הדבר הכי קסום בעיניי".

לאורך האודישן אמש הוא דיבר לא אחת על היחסים החמים שלו עם משפחת נתניהו. התקופה הארוכה שהעביר יחד איתם, כולל תקופת הקורונה והסגרים, הפכה אותו לאחד מהם. "היחסים שרקמתי איתם היו יחסים אישיים, ולא רק כאלה של עובד-מעביד. הייתי איתם בחגים, שבתות, ברגעים מאושרים וברגעים פחות מאושרים. זה היה משהו נורא אישי וזה משך אותי. בכל זאת, הייתי ליד הבן אדם הכי חזק במדינה. ראיתי את ההקרבה ואת כל הנתינה שמסביב. הייתי מגיע לעבודה ואומר, 'וואו, זו זכות להיות פה'".

סיפרת שהציעו לך להישאר גם אחרי שנתניהו יצא מבלפור, אבל לא הסכמת כי אתה לויאלי.
"נכון. כשאתה מבשל לראש ממשלה, זה נורא אישי. ברגע שאתה איתו במשך שנתיים, הקשר נהיה נורא אינטימי והופך להיות משהו שהוא הרבה מעבר למקום עבודה. חוץ מזה, חונכתי להיות הכי ישר למקום שאני עובד בו והרגשתי שזה לא נכון לעשות את ה'העתק הדבק' הזה. בסופו של דבר, התחברתי למשפחה הזו בצורה אישית שהיא הרבה מעבר לתלוש שכר או טייטל. לכן, הרגשתי שאם אשאר עם אחר, אבגוד בערכים שלי".

ואם יום אחד נתניהו יחזור למעון ראש הממשלה, תחזור איתו?
"זו שאלת השאלות שהרבה אנשים שואלים אותי. בית ראש הממשלה היה אחד המקומות המאתגרים והכיפיים שעבדתי בהם, ורק היום אני קולט שעשיתי את הדבר העצום הזה בגיל 28. אם אחזור? never say never, אבל היום אני עובד בקפה בקריית ענבים ואני מאוד אוהב את המקום הזה. היום אני נמצא בנקודה טובה".

 

שניצלים, המבורגרים ודגים

 

אז מה שרה וביבי הכי אוהבים לאכול? 
"האמת? את הדברים הפשוטים. היו מקרים, כמו בחגים למשל, שהבאתי למנות וייב של מסעדות, אבל ביומיום הם הכי אהבו שניצלים, המבורגרים ודגים למיניהם. הם נורא פשוטים. באמת, נתניהו הוא הבן אדם הכי פשוט בארץ. הוא כל כך היה עסוק בלשרת את המדינה ולא להתעסק במסביב, זה לא היווה עבורו פקטור. בגלל זה כל כך אהבתי אותו והבאתי את כל כולי. כשאתה רואה בן אדם בן 72 שהולך לישון ב-4 בבוקר ומתעורר שעתיים אחרי, זה ראוי להערכה והערצה".