"אין דרך יותר טובה מלהנציח בן אדם מאשר דרך האוכל": האודישן של אושרי אוחיון

אושרי התחיל לבשל ממש במקרה, באמצע השירות שלו כלוחם בגולני, בנקודה מבודדת בחרמון, בלי טבח ועם הרבה רעב: "שם התפתח סיפור אהבה". אחרי לימודי בישול וקונדיטוריה בארץ ובחו"ל, ועבודה במסעדות גדולות, הגיעה המלחמה, ושנה וחצי של מילואים הובילו לרגע אחד ששינה את חייו, שבו חבר ליחידה שטעם מהאוכל שלו, ביקש מאושרי להיות שף ושותף במסעדה שתוקם להנצחת עמרי מיכאלי, לוחם דובדבן שנפל בכפר עזה. האם הוא עבר את האודישן?