קפטן קארי של רושפלד – לא חוויה אותנטית אלא נגישה
רושפלד יצא משוק שרונה עם הדוכן ההודי שלו והגיע לדיזנגוף. אז איך היה? בצפו בווידאו לציון המלא
קפטן קארי, דוכן האוכל ההודי של רושפלד בשרונה מרקט, נראה לטעמי כמו ירידה מהאולימפוס של הרברט סמואל הגאונית, לדוכן אוכל רחוב צנוע. חוץ מאותו מרחב ציבורי בשרונה מרקט, קפטן קארי חולק עם 'הירו', הראמן בר של אהרוני גם את הקונספט: אוכל רחוב אסיאתי, באווירת מזון מהיר, עם חתימה של סלבריטי שף. זה אף פעם לא יכול להיות מאוד מרגש אבל במקומות מהסוג הזה, אנחנו יודעים בדיוק מה נקבל, ולפעמים זה כל מה שאנחנו צריכים.
למרות שקפטן קארי דיזנגוף הסניף השני של הרשת שנפתח לאחרונה, גדול משמעותית מאחיו הבוגר משוק האוכל, הוא מתנהג כמו דוכן, עם הזמנה בקופה, מנות על מגשים ושירות יעיל אך מינימאלי. התפריט, שגרסה מוגדלת שלו תלויה בכמה מקומות אסטרטגיים, כולל שש מנות קטנות - "צ'וטה", ארבע מהן צמחוניות או טבעוניות, חמש מנות ביניים "זיכרונות הילדות של הקפטן", אחת מהן בשרית, שלוש מנות טנדורי ושתי מנות "ממטבח הארמון".
מהקטנות הזמנו, צ'יקן קופטה וכרובית קדושה, ואליהן הוספנו לקלמארי טנדורי וטלה, ועוף ביריאני מ"מטבח הארמון". הזמנו גם שתי כוסות גולדסטאר מהחבית, ולאחר ששילמנו, קיבלנו ביפר שאמור היה להתריע כשהמנות יהיו מוכנות.
התיישבנו על הבר, מול התנור הלוהט. משום מה זה נראה לנו עדיף על לשבת בחוץ מול דיזנגוף הלוהט ביום שרבי במיוחד, ולפני שהספקנו לקחת אוויר להתרשם מהעיצוב, להאזין לפסקול ההודי או לשמוע את צפצוף הביפר, המנות היו על הדלפק. לכן קוראים לזה 'מזון מהיר'. למרות הכלים החד פעמיים המנות נראו עשירות ומעוררות תיאבון. הכרובית האפויה, שמרה על מרקם לעיס ואנרגטי, גם כנגד רוטב הקארי החריף הסמיך והשתלטן שהתלווה אליה, ושבבי הקוקוס הוסיפו לה קצת עניין. היא לא גרמה לנו לרצות להשיל נעליים או לכסות את הראש בטורבן, אבל בתור חובבי כרובית מושבעים, סיכמנו שגם חילול קודש לא היה שם.
שלוש קציצות העוף, הלא הן ה-צ'יקן קופטה היו חביבות מאוד. מעטפת מטוגנת פריכה, בתוכה בשר עוף אוורירי עשיר בעשבי תיבול ותבלינים ותחתיה רוטב בוטנים עשיר ומתקתק. מנת רחוב הרמונית, ישירה ועשויה במקצוענות, אם כי במחיר הזה, הייתי שמח לקבל עוד קופטה, או שתיים.
האורז, המרכיב העיקרי במנת הקלמארי טנדורי נעשה בידיים טובות. המרקם מעורר ההתפעלות שלו השתלב נהדר עם הרכות של דאל העדשים, והפריכות של חטיפי החומוס ההודי שנשפכו כמים. היו שם גם עלעלי כוסברה, פלח ליים, בזיליקום, טבעות צ'ילי וכף יוגורט. ומה עם הקלמארי? אז הצלחנו לאתר שתיים או שלוש חתיכות, שלא באמת השפיעו על החריפות הכללית. בטעימה עיוורת אני לא בטוח שהייתי מצליח להבדיל ביניהן לבין הביריאני המלכותי, שנעשה מאותו אורז מלכותי, בתוספת נתחי טלה, עוף ושקדים. בשלב זה הלכתי להזמין עוד משהו לשתות והפעם פולר'ס בירה בסגנון IPA, שנולד בתקופת השלטון הבריטי בהודו ושהמרירות המודגשת שלה השתלבה נפלא עם החריפות, ועם טעמי הקארי והתבלינים.
כמו כל רשת מזון מהיר, גם בסניף השני שלה קפטן קארי לא מנסה ליצור חוויה קולינארית אותנטית אלא נגישות. היא עושה את זה עם המון מקצוענות, ובאווירה עניינית שמבטלת מראש את הציפיות למטבח קיצוני, מסורתי או מאוד מעניין. אם תזכרו את זה קשה לי להאמין שתתאכזבו ממנה, או מרושפלד.
נועה רוזין ביקרה בקפטן קארי מיד לאחר הפתיחה
מסעדת גריג - אפשר לאכול מצוין בלי שיאכלו לך את הראש