מורדן בר - יורה לכל הכיוונים ולפעמים פוגע

לשדרה המרכזית בפארק הטכנולוגי של מודיעין, קוראים, אני מקווה שאתם יושבים: 'השדרה המרכזית'. אחרי שחלפתי על פני מסעדת הבשרים Meet & Meat ואיתרתי את הכניסה למורדן בר – More Then Bar כן? חשבתי שראוי יותר היה לקרוא לה 'שדרת המתחכמים.

חציתי את החצר הגדולה, שבה מפוזרות פינות ישיבה בצבעים עליזים, ונכנסתי לחלל הגדול והמואר, שנצבע בצבעים עליזים לא פחות. קצת אחרי שבע בערב, חוץ משולחן של חיילים במדים, ושניים שלושה שולחנות משפחתיים, נראה שמורדן בר עובד בחצי כוח. הברמן הניח לפני את התפריטים ושאל אם הוא יכול לעזור. ביקשתי עזרה עם חצי ליטר סן מיגל וניסיתי לפענח את יצירת האמנות הזו בכוחות עצמי.

תפריט ענקי שכולם ימצאו בו משהו להזמין

התפריט של מורדן הוא מהסוג שיורה לכל הכיוונים: פיצות, סלטים, מנות ברים קלאסיות, כריכים, המבורגרים, קינוחים ובטח שכחתי משהו. רשימה שמכסה כל העדפה שניתן לעלות על הדעת, כדי להבטיח שאף אחד מהילדים במשפחה, החברים לעבודה או החיילים במחלקה לא ייצא רעב. אלא אם הוא טבעוני שלא מוכן להסתפק באדממה.

תפריט המהפכה, שמודפס בנפרד מציע עשרה המבורגרים בשני גדלים: 200 או 400 גרם. לכל המבורגר יש שם של דמות שקשורה בדרך כלשהי למהפכה כלשהי - לא בטוח שמארי אנטואנט שמהפכנים צרפתים הפרידו בין הראש לבין הגוף שלה באמצעות גיליוטינה הייתה מאושרת מהכבוד שעושים לה במודיעין, והתוספות שאמורות להיות קשורות באופן דומה למדינות בהן התחוללו אותן מהפכות. במקרה של אנטואנט: ופל בלגי, חזה אווז צרוב וסירופ מייפל. לא מאוד צרפתי אבל זה בסדר לא הגעתי למודיעין כדי ללמוד היסטוריה, אלא כדי לאכול המבורגר.

בהמלצת הברמן הזמנתי צ'יקן ווינגס ברוטב קרמל צ'ילי והדרים. הוא לא ידע לומר בדיוק על כמה כנפיים מדובר. 8, 12, מי סופר? מהתפריט המהפכני בחרתי 200 גרם צ'ה גווארה: המבורגר עם קרעים של אסאדו, ביצת עין ובצל מטוגן, בתוספת צ'יפס. המנות הגיעו בטרם הספקתי לסיים חצי כוס בירה והן עשו את זה ביחד. בתור משפחה אני מניח שהייתי מעריך את היעילות והתיאום. כסועד בחברת עצמי זה היה קצת פחות יעיל. התחלתי עם הכנפיים – ספרתי 12 יחידות, שמוגשות על עלי חסה כשלצידן הקערה המתבקשת לשאריות והמגבונים הבלתי נסבלים שמוסיפים לכל ארוחה ארומה של סבון.

כנפיים נהדרות שלא האמנתי שאמצא במודיעין

הכנפיים היו נהדרות, עם ציפוי פריך ועבה ורוטב שהפגין נוכחות בלי לנסות להשתלט על טעמי הבשר. לא בטוח שזה חוקי להשתמש במילים "כנפי עוף" ו-"נהדרות" באותו משפט, רק שהפעם אין ברירה. בליגה של כנפי העוף, אם הייתה כזו, הכנפיים של מורדן ראויות למקום גבוה במיוחד.

על ההמבורגר עפתי פחות. הוא מוגש בלחמנייה רכה מאוד, שיודעת לספוג היטב את הנוזלים, ותאמינו לי ולערימת מפיות הנייר שליוותה אותי, היו שם לא מעט נוזלים. הלחמנייה הספוגה התקשתה "להחזיק קו" אם להשתמש בז'רגון צבאי ולא הצליחה לאגד באופן יעיל את התכולה הנדיבה. קרעי האסאדו, שעברו בישול ארוך, היו סיביים אך רכים והטעמים העמוקים שלהם בשילוב טעמי החלמון, כיסו לחלוטין את טעמי הקציצה. לא שאני מתלונן, רק שזה היה יותר פולד מיט סנדביץ' עם ביצה מאשר המבורגר, וממקום שהוגדר כ"מקדש המבורגרים" ציפיתי לקצת יותר. ניגבתי ידיים, שתיתי צ'ייסר ג'יימסון באדיבות הברמן, הזמנתי עוד שליש סן מיגל והמשכתי למנה של מלבי לוטוס מתוך תפריט הקינוחים.

המלבי שהוגש בצנצנת אופנתית, נעשה על בסיס קרם קוקוס. מורדן בר לא אוחז בתעודת כשרות ומגיש המבורגרים עם גבינה, אבל, כך למדתי בזמן שחיכיתי לקינוח, בכל מה שקשור לפירות ים, חזיר או קינוחים על בסיס חלב, הוא מעדיף לא לקחת סיכונים. מודיעין, אתם יודעים.
שברי עוגיות הלוטוס וקרם הלוטוס היו טעימים כמו שהיו כשיצאו מהמפעל בבלגיה, אך למרבה הצער למרות שערבבתי אותם היטב עם קרם הקוקוס, הם לא הצליחו להתגבר על המרקם השמנוני והטעמים החמצמצים מתוקים שלו שתמיד מזכירים לי קרם שיזוף.

כשהוא מחובר לשורשים מורדן כמו שהתרשמתי ממנו, הוא בר חביב לכל המשפחה. מקום מהסוג שאפשר למצוא בפריפריות ובערי נופש בכל העולם, עם תפריט מגוון ודי טעים, שירות נעים ומחירים הגיוניים. נראה לי שבשעות מאוחרות יותר, כשהמינון המשפחתי יורד, אפשר גם לשתות בו יפה. כשהוא מנסה להתחכם, והוא מנסה לא מעט, זה יוצא טיפה מאולץ וחבל. אם ייצא לי שוב להגיע לפארק הטכנולוגי אחרי שבע בערב, בטוח שאכנס לבירה ומשהו קטן לאכול. זה לא שיש שם ברירה אחרת.