בהתחלה היה מושלם ואז הם פתחו עוד סניף: השווארמה המפורסמת ששברה לנו את הלב

הרבה לפני שטרנד הדונר הטורקי כבש את ליבנו והשאוורמה השחומה קיבלה דוכן ותור ארוך תחת כל עץ רענן, באבאג'ים הייתה בין החלוצות שהביאו את המטבח הבשרי הטורקי לישראל עם מנות דונר איכותיות, מאפים וקבב מוערץ. היא החלה את דרכה בסניף אותנטי בבת ים, התרחבה לסניף שני על דרך סלמה בדרום תל אביב ולא מזמן פתחה עוד סניף בשכונת יד אליהו בתל אביב. האחרון, ממנו גם הזמנתי את המשלוח, הוא כשר ואוחז בתפריט מצומצם יותר משאר הסניפים שמערבבים בשר וחלב. בהתאם - מנת האיסקנדר המפורסמת שכוללת את אותה שאוורמת עגל שזוכה למגע של יוגורט וחמאה - נפקדת ממנו לצערי הרב.

מה בתפריט

מצד אחד - התפריט כאמור קטן. מצד שני - ככה אין יותר מדי מקום להתלבטות. תחת הכותרת "הגריל הטורקי" נמצאות מנות בשר בצלחת במחיר אחיד של 65 שקלים. מנות הבשר לבחירה הן הדונר המפורסם מבשר עגל וכבש, שאוורמה פרגית, קציצות קבב טורקי, ושיפודי פרגית צלויים על הגריל בתיבול מסורתי. כל המנות מוגשות לצד תוספת חמה לבחירה מתוך רשימה הכוללת בורגול אדום, אורז לבן, במיה ברוטב או שעועית לבנה ברוטב עגבניות, ותוספת קרה לבחירה: חומוס, טחינה וסלט טורקי. את אותן מנות בדיוק אפשר לקבל בתוך לאפה טורקית דקה בהכנה ביתית (45 שקלים) עם בשר ותוספות, חמוצים ותוספת צד של חומוס, טחינה או סלט טורקי. אגף אחר מוקדש למאפים טורקיים מסורתיים דוגמת לחמעג'ון (30 שקלים), פידה בשר (50 שקלים), וכמיטב המסורת יש גם בורקס טורקי (30 שקלים).

מה הזמנתי

כמובן שסימנתי וי על מנת הדגל של המקום, שאוורמת דונר בתוך לאפה טורקית עם חומוס, טחינה, בצל, פטרוזיליה ועמבה. אם המובן מאליו חסר לכם בהרכב הלאפה, זה הזמן לציין שצ'יפס נפקד לחלוטין מהתפריט. בנוסף הזמנתי שאוורמה פרגית בלאפה ולקינוח גם לחמעג'ון (30 שקלים), אותה לאפה דקיקה, מכוסה בתערובת של בשר טחון מתובל ומוגשת עם בצל סומק, פטרוזיליה ולימון.

המשלוח

המשלוח הגיע וחשף צורת הגשה שונה מהמוכר. שתי מנות הבשר מגיעות כשהלאפה מקופלת ולא מגולגלת כמו שאנחנו רגילים. דפנות הפיתה קופלו וכיסו את פיסות הבשר בעדינות ממש כמו קיפולי נייר, ובמבט ראשוני זה נראה דל וחסר נפח, בעיקר לעומת השאוורמות המוכרות, הנפוחות ומטפטפות מכל עבר. כאן, על אף החומוס והטחינה, אין נזילות והכל עומד במקום.

גם הלחמעג'ון הגדול לא הגיע בצורה המוכרת, אלא קופל בתוך שקית נייר שהסתירה את יופיו ומילויו. נסתרות דרכי האל, אבל כל פירורי הבשר נשארו צמודים ודבוקים לבצק ולא התפזרו לכל עבר. לאכזבתי הוא לא זכה לקבל את הירקות שהיו אמורים ללוות אותו לפי ההזמנה שלי, ונותר חצי עירום. ואם לא די באכזבה אחת, עוד אחת נרשמה טרם הטעימה עת גיליתי שכל המשלוח הגיע בטמפרטורה פושרת ולא חמה מספיק.

רגע לפני הביס גיליתי לאכזבתי השלישית שנפלה טעות בהזמנה, וששאוורמת הפרגית לא איתנו. במקומה הגיעה עוד לאפה במילוי דונר שחום שאינו פרגית גם בתאורת פלורסנט מחווירה. פניתי לחברת המשלוחים וזוכיתי על המנה השגויה כדי להמתיק מעט את המשלוח המרושל.

הביס

בביס הראשון עמדתי על ההבדל בין לאפה רגילה ללאפה טורקית. האחרונה קשיחה ו"קרטונית", ובשונה מלאפה רכה ובשרנית, אין לה הרבה טעם או ניחוח שמרים. לביס השני כבר הצטרף הבשר. עגל הוא בשר שמרקמו די יבש גם ככה. בדונר שאחזתי בידי הפליייקים השזופים היו דחוסים וקשיחים, ויחד עם הפיתה הדקיקה יצרו ביס יבש. הרגשתי שהפה משווע לרוך ועסיסיות שלא הגיעו גם עמוק לתוך הלאפה.

גם החומוס והטחינה שנמשכו על חלקה הפנימי לא הצליחו להציל את המרקם היבש של המנה. לעיתים רחוקות נתקלתי בין הנגיסות בפיסות שומן קטנות שבצבצו, אבל זה לא מספיק כדי לייצר ג'וס של עונג ממנה של שאוורמה. נקודת החוזק הגיעה בעיקר מטעם הכבש הדומיננטי, שתובל טוב ומילא את הפה בטעם עוצמתי ונעים. בצד קיבלתי תוספת חומוס וטחינה בכמות נדיבה ולא היססתי להשתמש בה כמעט בכל ביס כדי להרטיב את המנה כדי שתרד נעים בגרון.

היות והלאפה לא רכה, היא לא סופגת שום עסיס בשר, ולאורך כל האכילה חסר את אותו אפקט מבורך של בצק שמנמן ספוג מיצי בשר מלאי טעם או לפחות איזשהו עניין בביס שחורג מאותו מרקם בשרי יבש. לו היו חלקים רכים יותר, פריכים או שומניים שיוסיפו משחק ועניין בין ביס לביס - הסיפור היה אחר. אבל זאת הייתה מנה משעממת בניגוד לכל מנות ז'אנר הפיתה/לאפה שמספקות שוני בכל ביס.

הלחמעג'ון הותקן גם הוא על אותה לאפה טורקית דקיקה, שלא תורמת רבות בטעמה. גם כאן הבשר הטחון תובל היטב והיה טעים, אך בדיוק כמו במנת הלאפה, הביס הכללי היה יבשושי ושיווע לתוספת הירקות שלא הגיעו ושהיו צריכים לרענן את המאפה הבשרי.

מדד השובע

במבט ראשון זה היה נראה דל, דק וחסר סיכוי להשביע אדם רעב, אבל בביס האחרון הבנתי שהגודל והמילוי מספקים מאוד. דווקא בגלל שאין כאן המון תוספות, הבשר הוא השחקן הראשי ויש ממנו שפע שגורם לשובע וממלא היטב את הבטן.

בתכלס

הטוב: אם חשקה נפשכם בשאוורמה, אבל לא מהסוג הכבד שמדביק לכיסא או משאיר טפטופי טחינה חינניים על הסנטר והבגדים, לכו על באבאג'ים. זאת שאוורמה מהסוג המעודן ולא מהסוג המטונף שצריך להתכופף קדימה כדי לצרוך.

הרע: אם נשים בצד את הטעות שבעקבותיה נעדרה הפרגית, דבר נוסף וחשוב אף יותר נפקד מהמשלוח כולו - עסיסיות שעושה את ההבדל בין ביס מעיף לביס בינוני.

שורה תחתונה: אולי זה הסניף החדש, אולי זה הסניף בגרסתו הכשרה, ואולי זאת תוצאה של התרחבות ממקום קטן ואותנטי לרשת של סניפים - אבל הפוטנציאל הטורקי שנמצא כעת בשיא פריחתו לא הורגש כאן. מי שכן יכול ליהנות מהעסק הם עובדי הסביבה שיצליחו לשמור על פאסון באכילה חברתית ללא פאדיחת נזילות על הסנטר, וכנראה גם ישובו לעבודה במצב יציב ושבע אך לא מעולף כמו אחרי שווארמה טובה.

באבאג'ים - השלושה 11, תל אביב