הצתה היא פעולה יזומה של הבערת אש (להבדיל מהתלקחות). שימוש האדם הקדמון באש החל אצל ההומו ארקטוס או בתחילת ימיו של ההומו סאפיינס. השגת יכולת זו הייתה נקודת מפנה באבולוציה האנושית החברתית והתרבותית שאפשרה לבני האדם להתרבות במהירות בשל הוספת חלבונים ופחמימות מבושלים לתזונה, הרחבה של הפעילות האנושית לשעות הלילה, והגנה מפני טורפים.