הנחת המוצא היא שיש שני קוי זמן – זמן מציאות חיצונית וזמן תהליך (השלמת מהלך – התחלה, גוף, פרידה), שהמנגנונים הלא-מודעים שואפים ליצור הלימה ביניהם מכיוון שסיום התהליך הוא לא רק תזמון טכני אלא גם התמודדות פסיכולוגית. הפרידה מהתהליך והעימות עמה הם חלק בלתי ניפרד מהאופציות להתנסות וצמיחה.