אפקט הקורונה: 1 מכל 4 תלמידים דוברי עברית מתקשה בהבנת הנקרא
בתום יותר משנתיים של מגפה, משרד החינוך הציג את תוצאות ההערכה שקיימה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך בקרב תלמידי כיתות ד' בשנת הלימודים הנוכחית. 26% מהתלמידים ששפת אמם עברית מדורגים ברמה נמוכה בהבנת הנקרא, 48% מתלמידי המגזר הערבי דורגו ברמה נמוכה מאוד
יותר משנתיים חלפו מאז שפרצה מגפת הקורונה, והיום (שלישי) הציג משרד החינוך את תוצאות ההערכה שקיימה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך בקרב תלמידי כיתות ד' בשנת הלימודים הנוכחית. המבחנים בדקו כיצד השפיעה המגפה על הבנת הנקרא בשפת אם בקרב התלמידים שהיו בתחילתה בכיתה ב'.
בין המיומנויות שנבחנו: איתור מידע בטקסט, ידע בלשון, יכולת השוואה, זיהוי אמצעים ספרותיים ומיומנויות נוספות שהולמות את הרמה הנדרשת בכיתה ד'. במבחנים השתתפו תלמידים מכלל המגזרים, כשבבתי ספר בפיקוח חרדי ההשתתפות הייתה חלקית ולא מייצגת, ולכן נתוניהם לא מתפרסמים.
המבחן בעברית סיווג את התלמידים לארבע רמות ביצוע שמשקפות את יכולות התלמידים בהבנת הנקרא – רמה 'נמוכה', 'בינונית-נמוכה', 'בינונית-גבוהה', ו'גבוהה'. ניתוח התוצאות מציג תמונה עגומה: 26% מהתלמידים ששפת האם שלהם היא עברית מתקשים ומדורגים ברמה 'נמוכה' בהבנת הנקרא. 43% מהתלמידים דורגו ברמה 'גבוהה' של הבנת הנקרא.
המבחן שיקף פערים משמעותיים על רקע חברתי כלכלי: וככל שהרקע החברתי כלכלי של תלמידים גבוה יותר, הישגיהם טובים יותר. כך, 50% מהתלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה, דורגו ברמה ה'גבוהה' של הבנת הנקרא ו-19% דורגו ברמה 'נמוכה', כשביחס הופכי, בקרב תלמידים מרקע כלכלי חברתי נמוך – רק 27% דורגו ברמה 'גבוהה' ו-43% דורגו ברמה 'נמוכה'.
שליש מבתי הספר מתאפיינים בקוטביות והטרוגניות גבוהה של יכולות התלמידים בהבנת הנקרא בעברית: לפחות רבע מהם ברמת ביצוע 'נמוכה' ורבע נוסף ברמה 'גבוהה' - נתון שממחיש את האתגר של המורים בכיתות שנדרשים לתת מענה דיפרנציאלי לתלמידים על פי רמתם. עם זאת, 6 מכל 7 דוברי עברית (85%) מייחסים חשיבות ללימודי העברית, אולם פחות משני שלישים (62%) מדווחים על תחושת הצלחה ומסוגלות בעברית.
על אף שלא נרשמו פערים ניכרים בין התלמידים בבתי ספר בפיקוח הממלכתי לבין בתי ספר בפיקוח הממלכתי-דתי, מסתמן פער הקטן מ-5% בשיעורי התלמידים ברמת הביצוע ה-'נמוכה' (24% בפיקוח הממלכתי-דתי, לעומת 27% בפיקוח הממלכתי) וברמת הביצוע ה-'גבוהה' (46% לעומת 42%, בהתאמה) לטובת בתי ספר בפיקוח הממלכתי-דתי.
גם הפערים בין המגדרים נבדקו, כאשר הפער המגדרי מתבטא בכך שבקרב בנות נרשם שיעור גבוה יותר של תלמידות ברמת הביצוע ה-'גבוהה' (46%, לעומת 39% בקרב בנים) ושיעור נמוך יותר של תלמידות ברמת הביצוע ה-'נמוכה' (23%, לעומת 29% בקרב בנים). בהערכה החיצונית בשפת אם עברית השתתפו בסך הכל 70,651 תלמידי כיתות ד' הלומדים ב־1,416 בתי ספר בפיקוח הממלכתי והממלכתי ־ דתי. שיעור השתתפות בבתי ספר אלו עמד על 79% מן התלמידים.
המבחן בערבית סיווג את התלמידים לארבע רמות ביצוע שמשקפות את יכולות התלמידים בהבנת הנקרא - רמה 'נמוכה מאוד', 'נמוכה', 'בינונית' ו'גבוהה'. במגזר הערבי – התוצאות מעידות על מצב חמור בהרבה, כשרק 3% מהתלמידים דוברי הערבית הם ברמה ה'גבוהה' של הבנת הנקרא, 48% הם ברמה ה'נמוכה מאוד' – המצביעה על קושי משמעותי בקריאה ובהבנת הנקרא.
גם בתוך דוברי הערבית נרשמו פערים: במגזר הבדואי ההישגים נמוכים מהישגי המגזר הערבי והדרוזי – בכולם אין כמעט תלמידים ברמה 'גבוהה': 61% מהתלמידים הבדואים, 48% מהדרוזים ו42% מהתלמידים במגזר הערבי, ברמה נמוכה מאוד.
גם הפערים בין המגדרים נבדקו, כאשר הפער המגדרי מתבטא בכך שבקרב בנים נמצא שיעור גבוה יותר של תלמידים ברמת הביצוע ה-'נמוכה מאוד' (53%, לעומת 43% בקרב בנות). בהערכה החיצונית בשפת אם ערבית השתתפו 25,209 תלמידי כיתות ד' הלומדים ב־452 בתי ספר. שיעור ההשתתפות בכלל בתי הספר עמד על 85% מן התלמידים.
במשרד החינוך מסבירים שאי אפשר להשוות את הממצאים למבחני עבר משום ששיטת הבדיקה השתנתה, אם כי ניתן לראות שאין שינוי משמעותי בגודל הפערים, דבר שיכול לשיטתם להעיד על כך שהמגפה השפיעה באופן דומה על הקבוצות השונות וכך היחס נשמר.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון אמרה בתגובה לממצאים כי "הנתונים יאפשרו מתן מענים מדוייקים במקומות בהם ישנם פערים, בהתאם למצב הקריאה והכתיבה הייחודי במוסדות החינוך השונים". מנכ"לית המשרד דלית שטאובר אמרה כי המשרד הקצה יותר מחצי מיליארד שקלים לאובת מיקוד העמנים בתחום הרגשי, החברתי והלימודי, נמשיך ונפעל ללא לאות ונמצא כל כלי שעומד לרשותנו כדי להבטיח לכל תלמידה ותלמיד שוויון הזדמנויות אמיתי".
המבחנים בשפת אם עברית ובשפת אם ערבית הם מבחנים שונים המתבססים על תכניות לימודים שונות, שיש בהן דרישות שונות מהתלמידים בכל דרגת כיתה, ועל כן לא ניתן לערוך השוואה בין ההישגים בשני המבחנים. במחקר זה לראשונה נקבעו רמות ביצוע בהבנת הנקרא. רמות הביצוע משקפות את מיומנויות ויכולות התלמידים בהבנת הנקרא ונותנות פשר לציונים המתקבלים במבחן.
ההערכה החיצונית בשפות אם לכיתה ד' נועדה להעריך את רמת השליטה של התלמידים במיומנויות השפה ואת עמדותיהם ביחס ללימודי השפה, והיא מבוססת על היכולות שתלמידים אמורים להפגין על פי תכניות הלימודים והנחיות משרד החינוך. ההערכה החיצונית, המבוססת על מבחני הישגים סטנדרטיים ואובייקטיביים, מאפשרת לבתי הספר לבחון את הישגיהם מול אמת מידה ארצית.