מצב מערכת החינוך: עלייה בזכאות לבגרות, הפריפריה מתוקצבת יותר

משרד החינוך פרסם היום (ראשון) את נתוני "התמונה החינוכית" של החטיבה העליונה לשנת הלימודים תשפ"א מלפני שנתיים. התמונה כוללת עשרה מדדים, שנועדו לתת מבט רחב על מערכת החינוך, המאוגדים בשלושה אשכולות: למידה והישגים, ערכים והתמדה ונשירה. בנוסף פירסם משרד החינוך נתונים תקציביים משנה זו.

בשנת הלימודים תשפ"א הוכנסו שינויים במתכונת בחינות הבגרות על רקע התפרצות נגיף הקורונה. לנוכח מציאות מורכבת זו נקבעו התאמות אשר כללו: צמצום ומיקוד של חומר הלימוד ותוספות של מועדי הבחנות. משרד החינוך רואה את הנתונים שפורסמו כ"הישגים שמשקפים את השינויים".

השנה יצאה לדרך הרפורמה בבגרויות במקצועות המח"ר (מורשת, חברה ורוח), והחל משנת הלימודים תשפ"ה (2025) מתכונת בחינות הבגרות תיראה אחרת: התלמידים יבצעו עבודת חקר במקצועות היסטוריה, תנ"ך, ספרות ואזרחות. בתום הגשת העבודה התלמידים ייבחנו על ידי בוחן חיצוני והציון בתעודת הבגרות יהיה ציון חיצוני.

על פי משרד החינוך, העבודה תאפשר לבוגרים להביא לידי ביטוי בכתב ובעל פה מיומנויות אקדמיות שירכשו, בין היתר כמו היכולת לשאול שאלות מחקר והיכולת לאסוף ולמזג מידע, זאת תוך הצגה של חשיבה מעמיקה, יכולת ניתוח ושיפוט ועבודה בצוות. המטרה היא שהבוגרים יישארו עם חוויה עמוקה ומשמעותית של למידה ותודעה, שתעצב את דמותם לאורך כל שנותיהם.

לצד הרפורמה במקצועות של חברה ורוח, משרד החינוך מדווח על עלייה בשיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות ותעודות שמאפשרות לימודי טכנאים והנדסאים, עלייה של 5-7%.

מנתוני משרד החינוך עולה כי שיעור הזכאות לבגרות מקרב מהלומדים ב-י"ב בשנת הלימודים תשפ"א עלה ב- 2.6% ושיעור הזכאים הכולל עמד על 76% לעומת 73.4% בשנת הלימודים תש"ף. עוד עולה מהנתונים כי במגזר היהודי ישנם 77.8% זכאים לבגרות, בעוד אחוזי הזכאות במגזר הערבי לא נמוכים בהרבה ועומדים על 74.5% זכאים, עלייה של 5% מהשנה הקודמת. במגזר הדרוזי ישנם 91.3% זכאים לבגרות ובמגזר בדואי בנגב 60.4% זכאים.

לצד זאת, שיעור הזכאים לבגרות במגזר החרדי עומד על 26.6% בלבד, זאת לעומת 86-87% בבתי ספר בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי. שיעור הנשירה במערכת החינוך בישראל נמוך, ועומד על אחוז אחד בלבד, אולם בשנת תשפ"א, שהייתה שנת קורונה, דווח על עלייה של 0.4% נושרים מהשנה שלפניה.

בנוגע לסוגיות התקציב במערכת החינוך, הנתונים מצביעים על כך שתלמידים בצפון ובדרום הארץ מתוקצבים יותר מאשר תלמידי המרכז, כאשר תלמיד בבי"ס יסודי במחוז צפון תוקצב בתשפ"א ביותר מ-19 אלף שקלים בממוצע, בעוד תלמיד דומה במחוז המרכז ומחוז תל אביב תוקצב בכ-16 אלף שקלים בלבד. התמונה דומה גם עבור תלמידי חטיבות הביניים, עם פערים של 3000-4000 שקלים בין מחוז המרכז למחוזות הצפון והדרום.

נקודה נוספת שעולה מנתוני התקציב היא כי קיימת דיפרנציאליות בחמישוני הטיפוח – חלוקה קטגוריאלית של הרקע הסוציו-אקונומי של תלמידי כל מוסד. כך תלמיד מחמישון טיפוח חלש מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מחמישון טיפוח חזק בכ-4000 שקלים, הן ביסודי והן בחטיבת הביניים.

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, בירכה על הנתונים שפורסמו היום ואמרה: "התמונה החינוכית מאפשרת לנו ללמוד על רמת ההישגים והמיפוי בשטח, מחדדת לנו כמערכת חינוך היכן יש לחזק ולפעול לצמצום פערים ומניעת בנשירה, וכן לטפל באופן ממוקד במקומות הנדרשים".

עוד הוסיפה שאשא-ביטון: "בתי הספר הינם בתי חינוך ולכן, לצד החשיבות בקידום ההישגים הלימודיים והמצוינות, עליהם להקנות לבוגריהם סביבה מוגנת, ערכים, מיומנויות רלוונטיות וכלים לחיים. הרפורמות והתוכניות שיוצאות לדרך בשנת הלימודים הקרובה יסייעו בהשגת יעדים אלה בשנים הקרובות".