יותר ילדים - ויותר שעות לימוד: הנתונים המלאים מדו"ח ה-OECD
על פי הנתונים, ישראל היא המדינה בעלת שיעור הצעירים הגדול ביותר מבין המדינות המפותחות, ומספר שעות הלימוד גם הוא מהגבוהים ביותר. ההשקעה בחינוך, העומדת על 7.3 מהתמ"ג, גבוהה מהממוצע בארגון - והשאלה הנשאלת בעקבות זאת היא מדוע הישגיו של התלמיד הישראלי הממוצע נותרים נמוכים
דוח ארגון ה-OECD שפורסם היום (שני) שופך אור על מצב החינוך בישראל, וממנו עולה כי בישראל יש יותר ילדים מהממוצע במדינות המפותחות וכי מספר שעות לימוד החובה הוא מהגבוהים ביותר, וכך גם ההשקעה החומרית בחינוך. בשנת 2020 הייתה ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות חינוך בישראל 7.3% מהתמ"ג, לעומת 5.8% במדינות הארגון. בעקבות זאת, עולה השאלה מדוע, למרות ההשקעה והמספר הגבוה של שעות לימוד החובה - ההישגים של תלמידי ישראל נותרים נמוכים.
תלמיד בחינוך היסודי בישראל לומד 918 שעות מול 805 בממוצע מדינות ה- OECD, ובחטיבת הביניים תלמיד ישראלי לומד 976 שעות לימוד מול 916 בממוצע מדינות ה-OECD. כמו כן, מדינת ישראל היא אחת משתי המדינות הבודדות ב-OECD (לצד מקסיקו) שבהן מספר שנות לימוד החובה הוא 15 שנים.
בנוסף, על פי הנתונים ישראל מדורגת במקום הראשון במדד הגידול הטבעי. לאורך העשור האחרון (2010-2021) שיעור הגידול של אוכלוסיית בני 6-17 עומד על 25.1%, בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע אוכלוסייה זו ירד בשיעור של 1.1%. בהתאמה, שיעור הצעירים מתוך האוכלוסייה הכללית בישראל הוא מהגבוהים ביותר מבין חברות הארגון והוא עומד על 21%, בעוד שבממוצע מדינות ה-OECD שיעור זה עומד על 14.4%.
הדו"ח חושף נתונים חיוביים בנוגע להשכלה הגבוהה בישראל. אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה במדינה, העומד על 50.6%, גבוה מזה של ממוצע ה-OECD, העומד על 40.4%. במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי - 11.8% בישראל לעומת 19.8% בממוצע ה-OECD. כ-88% מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית - מעל לממוצע OECD העומד על כ-81%.
בשנת 2022, 9% מהצעירים בני 34-25 בישראל היו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית. נתון זה נמוך מהממוצע במדינות המפותחות, העומד על 14%. בנוסף, 41% מהצעירים בישראל היו בעלי השכלה תיכונית עיונית, גבוה מממוצע ה-OECD שהנו 18%. כמו כן, 4% היו בעלי השכלה תיכונית מקצועית, נתון הנמוך מהממוצע שהנו 20%. אחוז בעלי תואר ראשון היה 28%, בדומה לממוצע ה-OECD שהנו 26%, ואחוז בעלי תואר שני היה 8%, נמוך מממוצע במדינות הארגון - 15%.
בדו"ח אף הוצגו נתונים בנוגע לפערי שכר הנובעים מפערי השכלה. בשנת 2020, בעלי תואר ראשון בגילי 34-25 בישראל השתכרו 94% יותר מבני גילם בעלי השכלה נמוכה מתיכונית, ואילו בעלי תואר שני או שלישי השתכרו 124% יותר מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית.
בנוסף, נחשף כי שיעורי התעסוקה של נשים בגילי 64-25 בישראל נמוכים יותר משיעורי תעסוקה של גברים באותה קבוצת הגיל, בכל רמות ההשכלה, ובמיוחד בקרב אלו עם רמת השכלה נמוכה יותר.