דו"ח: ישראל במקום הראשון בהוצאה הלאומית לחינוך ב-OECD
הדו"ח מתייחס ל- 38 מדינות החברות בארגון, בהן ישראל. כך למשל, שיעור הלמידה של בני 3-5 במסגרות חינוכיות בישראל היה מעל 98% ושל בני 6-14 מעל 96%. מתחת לגיל 3, טרום חינוך חובה, שיעור למידה היה מעל 56%. בארבעה מדינות בלבד -ישראל, דנמרק, נורבגיה וקוריאה, שיעור זה גבוה מ-50%. ומה בנוגע לשכר המורים?
ארגון ה-OECD פרסם היום (שלישי) את נתוני דו"ח Education at a Glance (EAG) לשנת 2024. הדו"ח מתייחס ל- 38 מדינות החברות בארגון, בהן ישראל, וסוקר שורה ארוכה של מדדים בתחום החינוך, השופכים אור על מצבה של מערכת החינוך בישראל ביחס למדינות החברות ב-OECD, ועל האתגרים הייחודיים העומדים לפתחה של מערכת החינוך. מהדו"ח עולה כי בישראל ההוצאה לחינוך גבוהה לצד מספר תלמידים גבוה. מדינת ישראל מובילה בשיעור האוכלוסייה הצעירה, ושיעורם של בני 0-24 מכלל האוכלוסייה הוא הגבוה ביותר ב-OECD (43.1% בישראל לעומת 29.7% בממוצע מדינות ה-OECD).
בתוך כך, בשנת 2022 שיעור הלמידה של בני 3-5 במסגרות חינוכיות בישראל היה מעל 98% ושל בני 6-14 מעל 96%. מתחת לגיל 3, טרום חינוך חובה, שיעור למידה היה מעל 56%. בארבעה מדינות בלבד -ישראל, דנמרק, נורבגיה וקוריאה, שיעור זה גבוה מ-50%.
שיעור אי-החמידה של תלמידי חטיבה עליונה ביחס למדינות ה-OECD: כ-4.4% בלבד בישראל אינם לומדים במסגרות חינוכיות לעומת כ-6.6% בארגון. שיעור אי הלמידה בקבוצת גיל זאת נע בין 0.5% בפולין ל-31.1% במקסיקו. מספר ימי הוראה בישראל בין הנמוכים ביותר: מתוך כל המדינות החברות ב-OECD, מדינת ישראל נמצאת במקום 21 מתוך 29 מדינות בחינוך הקדם יסודי, 23 מתוך 37 מדינות בחינוך היסודי, במקום 32 בחטיבות הביניים ובמקום 30 בחטיבה העליונה מתוך 36 מדינות.
המורים בישראל לימדו בין 173-179 ימים בכלל מוסדות החינוך, ב-OECD בממוצע מספר ימי הוראה גבוה יותר ועומד על 182-194 בכלל מוסדות החינוך. שכר המורים בפועל בישראל גדול יותר מהגידול בשכר ב-OECD (למעט בחטיבה העליונה), בין 2022 ל-2023 שכר המורים בפועל בישראל גדל בכ-9-10% בחינוך הקדם יסודי (גני ילדים), בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. ב-OECD הוא גדל באותם שלבי החינוך בכ-4-7% בלבד.
המורות מרוויחות יותר מהמורים בחינוך הקדם יסודי (גני הילדים) ובחטיבת הביניים. גננות מרוויחות כ-8% יותר מגננים ומורות מרוויחות כ-3% יותר ממורים בחטיבות הביניים. לעומת זאת, בחינוך היסודי שכר הנשים נמוך מזה של הגברים ב-3%. בשאר מוסדות החינוך השכר זהה בין גברים לנשים.
שר החינוך, יואב קיש הגיב לממצאים: "אחד הנושאים שעולה מהדו"ח הוא הגידול המשמעותי שחל בישראל בתנאי השכר של המורים בגנים, ביסודי ובחטיבות הביניים. שיפור שכרם ותנאי העסקתם של המורים הוא מרכיב מרכזי במהלכים שאנו מובילים להזנקת מערכת החינוך הישראלית. הסכם השכר שאנו עמלים עליו כבר תקופה ארוכה עם ארגון המורים ובשל לחתימה מהווה חלק בלתי נפרד ממחויבות זו, ויביא לשיפור משמעותי גם בשכרם ובתנאי העסקתם של מורי התיכונים. אני מאמין כי למהלכים הנוספים שאנחנו מקדמים במערכת החינוך, ובראשם תכנית לימודים אקדמית כבר במהלך התיכון, וקידום הכשרה בתחום הבינה המלאכותית (AI) במערכת החינוך, תהיה השפעה מכרעת על עיצובה וקידומה של מערכת החינוך בישראל שנים קדימה".
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, מסר: "מערכת החינוך הישראלית ניצבת בפני אתגרים משמעותיים מאד, כשהשנה המלחמה הממושכת והמציאות הביטחונית הקשה יצרה אתגרים חדשים ומורכבים מאד. על אף זאת, מערכת החינוך מצליחה להתמודד עם הקשיים, למצוא פתרונות לכל תלמידה ותלמיד, ולהמשיך לפעול בשגרת חירום. צעדים אלה הכרחיים להמשך מגמת צמצום הפערים של מערכת החינוך מול יתר מדינות ה-OECD"