דו"ח האוצר: מורים צעירים מרוויחים שליש משכר המורים הוותיקים

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (שני) את דו"ח הוצאות השכר במערכת החינוך לשנת הלימודים תשפ"א (2021-2020), ולפיו בישראל קיימים פערי שכר מהגבוהים בעולם במערכת החינוך, וכן חל זינוק בעזיבה של מורים צעירים.

על פי עיקרי הדו"ח, מערכת החינוך הממשלתית כוללת כ-137,000 עובדי הוראה, ובהם גננות, מורים ומנהלים. השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה הוא 13,971 שקלים, והשכר החודשי הממוצע לעובד הוראה הוא 12,423  שקלים. עלות השכר של כלל עובדי ההוראה בחינוך הרשמי עמדה בשנת תשפ"א על כ-27 מיליארד, שהם 6.3% מתקציב מדינת ישראל.

בנוגע לפערי השכר, מתברר כי עובדי הוראה צעירים מרוויחים כ-29% משכרם של עובדי הוראה ותיקים. פער משמעותי זה נובע משתי סיבות, הראשונה היא פערי שכר הבסיס שהינם מהגבוהים בעולם, והשנייה היא שיעורי המשרה הנמוכים שמאפיינים משרה ממוצעת של מורה מתחיל. צירוף זה מביא לכך שהשכר לעובד בשנים הראשונות הוא נמוך מאוד ביחס למשק. בשנים האחרונות, פערי השכר במערכת החינוך הצטמצמו מעט, בהתאם למדיניות אגף השכר ובשיתוף ארגוני המורים.

פערי השכר באים לידי ביטוי גם בתוספת השכר בגין מילוי תפקיד נוסף כגון רכזת שכבה או מחנכת, כשהוותיקים מבניהם מקבלים גמול הגדול עד פי 2.68 מבעלי תפקידים זהים בתחילת דרכם. בנוגע לעזיבת המורים, בדו"ח מובאים לראשונה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע להפסקות עבודה של מורים בשנים תש"פ-תשפ"א. הנתונים מצביעים על גידול דרמטי בהפסקות העבודה (כ-60%) בוותק של 5-2, לאורך שלוש השנים האחרונות. עם זאת, בממוצע, תופעת הפסקות העבודה של מורים היא יציבה לאורך העשור האחרון. נתון זה מחזק באופן משמעותי, את הצורך בהשקעה במורים המתחילים.

בכל הנוגע להשוואה ככל עולמית, מנתוני ה-OECD  עולה כי שכר המורים דומה למקובל בעולם בהשוואה לעובדים דומים, והוא אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. עוד עולה מנתוני ה-OECD כי מספר השעות שלומדים התלמידים בישראל ומספר ימי הלימודים - הם גבוהים בהשוואה ליתר המדינות בארגון.

בנוסף, לפי הדו"ח, התלמידים בישראל לומדים יותר ימים מכל המדינות באיחוד האירופי. על אף מספר ימי הלימודים הרב יחסית, פערי החופשות בין התלמידים לשאר המשק עומדים על 75 ימים, המהווים כ-30% מימי העבודה בשנה.

כמו כן, הפערים המגדריים במערכת החינוך הם מהנמוכים ביחס לכלל המשק, ועומדים על 4%, שמצטמצמים בהדרגה ובהתמדה. יחד עם זאת, הפער המגדרי בא לידי ביטוי באיוש תפקידים בכירים - גברים מהווים פחות מ-15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ-30% מהמנהלים.

קובי בר נתן, הממונה על השכר, הגיב לדברים: "דו"ח זה מפורסם ערב הסכם חדש עם המורים, שנועד לבנות את הבסיס לילדינו, דור העתיד. הנתונים העולים מן הדו"ח, בייחוד לגבי פערי השכר בין המורים הצעירים לוותיקים, והעזיבה הרבה בשנים הראשונות – מדגישים את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים, במתן אפשרות לחוזים אישיים במקצועות מבוקשים ובהסכם שיצעיד קדימה את מערכת החינוך. אחריות גדולה מוטלת על כתפינו כאחראים על הקופה הציבורית, ואנו חייבים לוודא שהשימוש בכספי הציבור יהפוך את מערכת החינוך לטובה ביותר. המחויבות שלנו היא לקדם הסכם טוב וראוי לתלמידים, להורים, למורים ולמנהלים".

מהסתדרות המורים נמסר: "האוצר ממשיך עם המניפולציות שלו ומנסה לשטות בציבור. הדו"ח מלא במסקנות שגויות שמבוססות על נתונים חלקיים ולא מדוייקים. לא סתם בחר האוצר שלא להתייחס ב'דו''ח המיוחד' למיקומה של ישראל ביחס למדינות ה-OECD בנושא מספר התלמידים בכיתה, שכר עובדי ההוראה ושעות הוראה פרונטליות. אנו מציעים לאוצר להשקיע את האנרגיה שלו בקידום אמיתי וכנה של המשא ומתן, זאת במקום לעסוק כל הזמן בספינים ובדו"חות מניפולטיביים".

"כבר חודשים שאנו מתריעים ששנת הלימודים הקרובה לא תוכל להיפתח ללא הסכם שכר מיטבי לכלל עובדי ההוראה בשירות המדינה ולמרות זאת, פקידי האוצר ממשיכים לנהוג בהתנשאות ובבריונות כלפי הנשים החרוצות שמחזיקות את מערכת החינוך בחיים. אנו קוראים שוב לראש הממשלה, יאיר לפיד, להראות מנהיגות ולהתערב באופן אישי במשבר מערכת החינוך".