ימי חופשה לצד חוזי "טאלנט": היתרונות והחסרונות בהסכם המורים

בסופו של דבר  - השוט של האוצר -  דיון על צו מניעה בבית הדין, עבד פחות טוב משוט השביתה של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד. הברית בינה לבין שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון שיחה לטובת המורות והמורים. שני הצדדים התפשרו, אבל באוצר התפשרו קצת יותר.

לא פחות מסנכרון של 10 ימי חופשה דרשו באוצר, 5 ימים שיומרו בימי שישי קצרים ועוד 5 ימים שיקצרו את חופשת הפסח. מבחינת הפקידים הבכירים באוצר גם זו הייתה פשרה - ירידה מ-15 ימים שדרשו בתחילת הדרך, ניסיון לצמצם את הפער הבלתי נסבל בין חופשות הורים לחופשות תלמידים בישראל.

בהסתדרות המורים הסכימו בשלב די מוקדם במו"מ למתווה שהציעה שרת החינוך – להמיר 5 ימים (איסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר) בגשר בין יום כיפור לסוכות ובשני ימי חופשה גמישים, אבל מאז לא נכונו להתגמש עוד, וכך אפילו הניסיון להמיר חמישה ימי שישי, שבהם גם כך הורים לא עובדים. רווח נקי למשק – אבל זה לא צלח.

גם בסוגיית השכר רשמו הצלחה כבירה בהסתדרות המורים – מסגרת התקציב הורחבה מ-4 מיליארד שקלים ל-4.5 מיליארד. המורים הוותיקים שאמורים היו לקבל תוספת זניחה של 400 שקלים יקבלו תוספת של 1,100 שקלים לפחות, אבל מענק השימור שנועד להבטיח, שמורים חדשים יישארו לפחות שלוש שנים במערכת קוצץ מ-18,000 שקלים בהצעה המקורית של האוצר ל-10,000 שקלים.

גם המנהלים הפסידו בשורת הרווח ויקבלו שכר התחלתי של 19,000 שקלים ולא 20,000 שקלים כפי שהציעו בתחילת הדרך באוצר. לא רק מורות ותיקות, גם מורות משלבות ויועצות קיבלו תוספת במסגרת ההסכם – מהלך חשוב שקידמו בעיקר במשרד החינוך מתוך הבנה עמוקה של צורכי השטח.

איפה כן נרשמו הישגים לאוצר? 10,000 מורים שייכנסו למערכת בחוזים אישיים, חוזי טאלנט שאמורים להכניס למערכת מורים איכותיים שיזניקו אותה קדימה, שילוב מנגנון תגמול על פי איכות שלא היה בעבר וכולל תוספות למורים מצוינים שיוענקו על פי בחירת המנהלים, תוספות מכובדות מבעבר בעבור מילוי תפקידי מחנכת או ריכוז שכבה גם למורים צעירים (שבעבר קיבלו תוספת מזערית).

כל אלה מהווים תיקונים חשובים למערכת מנוונת, שאמורים להחדיר בה רוח חדשה של מצוינות. מנגד, הניסיון לייעל משמעותית את הליך הפיטורים האינסופי במערכת ולהקל על מנהלים שרוצים לשפר את איכות המורים בבית ספרם – לא באמת הצליח, בהסתדרות המורים נאותו לקצר אותו רק במעט.

את כל ההישגים של יפה בן דוד והמורים היא חייבת במידה רבה לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שהתייצבה מאחוריה לאורך כל הדרך. היא זו שהמציאה מתווים לפשרה, שבלא מעט מקרים סייעו לשני הצדדים, בתיווך מוקפד של מנכ"לית המשרד דלית שטאובר - לרדת מהעצים הגבוהים שטיפסו עליהם בנקודת הפתיחה של דיוני המשא ומתן.

הבחירה שלא להצטרף לבקשת צו המניעה הייתה הימור מסוכן שיכול היה לעלות לה ביוקר – אבל ההימור הצליח, השביתה נמנעה והיא רשמה ניצחון גדול, גדול כל כך שמשכיח (כמעט) את השביתה הקודמת שנולדה בחסות התמיכה הסימיביוזית במאבק המורים בסוף השנה שעברה.