הגיע הזמן להבין: מערכת החינוך אינה ארגון צבאי | דעה

הרפורמות הקודמות שגובשו ב-2011 לשינוי מעמד המורה "עוז לתמורה" ו'אופק חדש" - לא היה בהם מספיק עוז, הן לא חוללו תמורה מהותית ולא ממש פתחו אופק חדש. הם היו רק עוד קצת מאותו הדבר. מעמד המורה קשור למטרות החינוך כיוון שתפקידו בחינוך נגזר מאותן המטרות.

הגיע הזמן להבין ולהפנים שמערכת חינוך לא אמורה לדמות לארגון צבאי, תעשייתי או כלכלי. היא לא נועדה להכין לשירות צבאי ובטח שלא לציות עיוור וביצוע מדויק של הנחיות ופקודות. היא לא אמורה להיות מפעל לייצור רובוטים או מוצרים בעלי תווי תקן ואפילו לא פס ייצור של מתכנתים הנדרשים לתעשיית ההייטק ולשוק העבודה.

במהותה היא מיועדת לקדם סקרנות של תלמידים ללמוד על העולם, על תחומי הדעת שבו ועל עצמם; על מוקדיי העניין ונקודות החוזק שלהם. הכוונה היא ללמוד לתיקון וקידום החברה והסביבה דרך מה שהם יבחרו להתפתח בו באופן אישי. המערכת צריכה לדאוג לפיתוח לומדים שיודעים להוביל את עצמם בלמידה ובחיים, כאלו המפעילים חשיבה ביקורתית, דמיון ויצירתיות יותר מאשר מומחים למילוי אחר הנחיות ומטלות. כך מחנכים לאזרחות בחברה דמוקרטית שבה אזרחים מפעילים שיקול דעת בבחירות ובהחלטות שלהם. אז מי הם המורים שיקדמו מטרות כאלו ומהי המערכת שתאפשר להם את זה?

יש להציע שכר גבוה למורים שישמשו דוגמא אישית להוראה הנדרשת. אפשר להעריך את עבודתם על פי איכות התהליך והבחירה שהם מאפשרים לתלמידיהם ופחות לפי התפוקות הכמותיות, כמו כמות הצלחות במבחני הבגרות. אלו הם מורים שיש בהם תשוקה לידע ולהשכלה רחבה, אבל שהם גם בנו ידע אישי, מעמיק ומבוסס לפחות בתחום דעת אחד. הם יצירתיים בדרכים בהן הם חושפים את התלמידים לתחומי הדעת השונים במטרה לעורר באחרונים עניין להמשיך וללמוד עליהם בהובלה עצמית.

הם מזמינים את תלמידיהם לחוות את חדוות הלמידה והגילוי, במקום שיהיו מסרני מידע טכנוקרטיים, מאמני מטלות ומבחנים ומנהלי כיתה בירוקרטיים המבצעים מערכי שיעור מתוכננים בקפידה. הם ניחנים ביכולות תקשורתיות גבוהות של הקשבה, ניהול דיאלוג פתוח ומתן מענה לצרכים הרגשיים והחברתיים של תלמידיהם. הם מעודדים הפעלת דמיון, חשיבה ביקורתית ושאלת שאלות למחשבה במקום דקלום תשובות מצופות. הם ענווים וצנועים בהתנהלותם.

יש לאפשר למורים כאלו את התנאים ההכרחיים הנדרשים, כמו כיתות קטנות ואוטונומיה רבה. מתי והיכן שניתן יש לעודד למידה היברידית המשלבת למידה עצמאית כיחידים או בקבוצות קטנות מהבית, ביחד עם מפגשים בכיתה. למידה כזו שתשלב מפגשים רבים עם החיים שמחוץ לכיתה: עם תעשייה, מוסדות, ארגונים, אתרים גיאוגרפיים וטבע שיאפשרו הרבה מאוד חיסכון, התייעלות ואפקטיביות לתיקון משמעותי של המערכת.

פרופ' אמנון גלסנר הוא מומחה לסביבות למידה מתקדמות ומרצה בכיר בתוכניות תואר שני במכללת קיי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com